Rimmōn · 1922-01-01 · 4 (1922) · p. Seite 16 (טז)

מבול הגזול• כל עצי תאנה כלת יכרתון׳ T :־־ ״ T T " S י I ',T אל יבול בשדה ואל צמח בכרמ¬ ו א ר א ד ירד להשמיד את הצאן׳ כל עשב ן־מולל דשכרו המעעות׳ ותגעש הארץ ותרעד בציה ושממה׳ : ״־ VT T י־־,:- ־ * T T S T וגם ענני שחקים!סוגו אחור ותרעש הסופה בחרון אפה׳ לעצור את המטר בשמים ויעצר• ~• T - T T - V - ־ ־" T ־ ושאיה יכת כרם ושדה להשביעם שואה׳ 5 ־ T \־ t V T 5 V V ־ 5 * T T ותעצר!ננובת האדמה למשאות׳ ההרס בשבט עברתו יכה [כל בשר]׳ T t V V “ S ־-T T T V והיה במחרתו וגשם נורא יתד ארצה׳ . T V V : T! T! T T * ־ T : T I ו?ואוד היום לליל אופל [להפך]׳ בהמטיר גשם מטרות בסופה וסערה - : ־ * T T : T! 5 * V V כשודד בלילה לפרוץ על כל אגפיה• ויצעקו [ראשי האלים] ואפם חרה׳ ~'T I —!S ״ J •* T ־ T T T!תעל שועתם אל אלה ולא לחתו!לפתח אא את פיו בצר לו!יאמר: מדוע גזרת א1מר לכלזיתם? הן אשלח את ידי בזרוע נטויה [לחלצם] I •.־ : - 5 * * T V ־ T S : ־־ T S ממי המבול אשר צוית בעם־תף• מי אתה? גזרתי הרף לתפקידף! כל היקום בא יבא באניה׳ T ־ t:T T r J ־ T כאניה [גדולה וחזקה] t r t:t ־■:־Itt!לכו [להמלט מזעמך ונמלטו]• עד כאן הספור של דור המבול בחסרות קטנות׳ אבל יתר השורות נמחקו׳ ושני הזמן אכלום• הקורא יראה לדעת׳ כי הסופר הקדמון עודנו ממשש באפלה ברעיון של אחדות הבורא׳ כי הוא מגמגם מאלהים אחרים וקורא אותם בשמותיהם• ולא לפלא הוא׳ שהרי הרעיון הנשגב של אל אחד ומיוחד רק החל אז לצאת מיון מצולת הפוליתאיזם(רבוי האלים)׳ ורק ברב השנים התנשא מושג האלהות אצל העברים על במתי האחדות הנאדרה׳ שהיתה לראש־פגה לאומתנו מימי כתבי הקודש• מי יודע אם האלים הנזכרים פה אינם רק מלאכי השרת בעלמא? גם המדרשים שלנו רמזו כי מלאכי עליון באו בתרעומות על גזרת המבול• על הקורא לדעת כי הספור הזה של הסופר האמורי עבר במשך אלפים שגה על־ידי גלגולים שונים של מעתיקים־ מגיהים׳ מוסיפים וגורעים - ולכן לא יפלא אם הנוסח העתיק אשר אנו עסוקים בו אינו מתאים בכל אומר והגה עם ספור המבול בספר בראשית• המבול הגזול? כן - אבל אנחנו הנגזלים• פרום• ג• ז לי קו ב י ץ• זה כעשרים שנה אשר הקורא הסכין לשמוע מדי פעם בפעם־ כי ספורי החומש גנובים מחכמות אשור ומספרות בבל• פרופיסור אחד יתן עדותו כי החומש גנב את אדם וחוה מחכמת אשור׳ וחמסנו גם את גן־העדן מכתבי יתדות של לוחות בבל העתיקה• חוקר אחר יענה אחריו׳ כי החומש גנב את עץ־הדעת מהשירה "גלגמש"׳ החרותה על לוחות אשור זמן רב קודם הולדת אברהם אבינו• פרופיסורים אחרים השקועים במ״ט שערי ארכיאולוגיה גזרו שספר בראשית גזל מהספרות הבבלאית בערמה גם את הנחש הערום וגם את המבול! ועתה הופיע המלומד האמריקאי אלברט ט• כלאי(C!ey) פרופיסור בלשונות בני־שם וקדמוניות בבל׳ ועדותו בידו כי לא תורתנו גנבה מכתבי אשור ובבל את המבול כי אם להיפך: האגדה הבבלאית, אשר גנבה מבחר יצירותינו מספרות העברית הקדומה׳ גזלה גם את המבול מספרות העברית מני־קדם• המלומד כלאי הנזכר הראה לדעת כי בהלוח העתיק אשר נמצא כעת בגנזי הספרות של השולחני האמריקאי פירפונט מורגאן זה כעשרים שנה׳ חרות בכתב מהודר וברור ספור המבול בכתב הבבלאי אבל בשפה שמית אשר חציה אשורית שמית (לא אכדית) וחציה עברית קדומה׳ ונכתב מאת סופר אמורי! שפת אמורית העתיקה קרובה הרבה לעברית של החתים והפלשתים׳ שהניחו לנו על מצבות אחדות פתוחי אבן• אחרי כי העמיק כלאי בהלוח של הסופר האמורי נתן לנו את תרגומו האנגלי במחברתו a Hebrew Deiuge Story in Cuneiform (ספור עברי בדבר המבול בכתב היתדות) ולפי תרגומו האנגלי הדבר ברור: ראשית׳ כי ספור המבול בכתב בבל׳ עברי הוא בגוף הנוסח׳ אף כי השפה העתיקה הזאת מוזרה לנו היום וזקוקה לתרגום חדש ללשון המקרא אשר הקורא ימצא להלן• ושנית׳ כי בספר בראשית חסר חצי הספור כי בטרם בא המבול על הארץ לשחת כל בשר הכה אלהים את יושבי הארץ בדבר ורעב׳ כי נעצרו כל המעעות׳ ארובות השמים נסגרו׳ אל טל ואל מטר׳ ובכן הארץ חדלה מלתת את יבולה׳ ורק ימים רבים אחרי המגפה הביא אלהים את המבול לכלותם׳ כי גדול עוונם מנשוא• התרגום הנתון בזה הוא׳ לפי השערת כלאי׳ וגם לפעמים לפי השערתי• המלה החסרה על הלוח נסמנה בנקודות׳ והמלים הסגורות בחצאי־לבנה מראים על המלואים שנעשו לפי השערות המלומד כלאי׳ ולפעמים לפי ההשערות שלי• ואלה הדברים החרותים על הלוח אשר אנו עסוקים בו: ותגדל הארץ׳ ויושביה פרו ורבו TT T T V S 5 I VTT - . . -!תשמן האדמה כמריא זבקר זלשבע׳ 1אכן] )אלה לא!חד בקהלם׳!!שמע אלה את מךדם יום יום׳ דצו את בני אלהים׳ אדירי שחקים׳ המפקדים על בני אדם הבוגדים בגד׳ ־־ : -I י * : " T V ־ 5 ־ V T!!דבר?אזני האלים לאמר: דיגמבר 1922• ניויורק•