Rimmōn · 1922-01-01 · 4 (1922) · p. Seite 14 (יד)

לעבד את כל פתוחיו באקוטינטה׳ ולפעמים היה מכין את עליו לגמרי בלי מחט׳ רק באקוטינטה בלבד• ך ך נ י מן(Vernis mou) - מלאכה זו נעשית בחומר־עוקץ רך׳ הפרנצי קורא לחומר העוקץ בשם ורנים• הטכניקה הזאת יפה היא ומענינת ביותר וגם קלה מאד• לידי שלמותה הגבוהה הגיעה על ידי הבלגי׳ פליסין רופס• את הטם מתקינים בחומר־עוקץ• שאינו מתדבק ביותר׳ אלא נשאר רך ולזוג קצת• אחר־כך פורשים ברור הדבר׳ שמלאכת־יד זו מתאימה רק לשטחים של נ_גה ואפל׳ שהמעבר ביניהם דק ורך! לעומת זה איננה מסוגלת לציור חומי׳ אימפרסיוניסטי• אבל עם כל זה יש בה כל כך הרבה מן היופי הלא־מצוי׳ שגם אמני זמננו חוזרים ומשתמשים בה מדי פעם בפעם• האנגלים בשנות המאה הי״ח הביאו אומנות זו לידי שלמות לא תאומן׳ והיו מדפיסים עלים ממין זה על הרוב בצבעים׳ מתוך טס אחד או כמה וכמה טסים• ■ji.ifin'V *י/?• /* .25**, ‘ •»י־. H <זח tlWBpA*■■*!;;;« s. V ...ן,־•• L!:W: מכם ליברמן. פתוח• נערים רוחצים• BOYS BATHING. ETCHING. MAX LIEBERMANN. FROM HERMANN STRUCK, DIE KUNST DES RADIERENS. PAUL CASS1RER VERLAG. גליון ניר על פני הטם וכותבים עליו בעפרון קשה את הציור כולו׳ כמו שמחרימים ציורים בכלל• כשמרימים אחרי זה בזהירות גדולה את הניר׳ אנו מוצאים רשומה של החריטה בקרקע החומר שעל הטס• אז "מעקצים" אותו׳ כמו שכבר תארנו׳ ומשיגים׳ על ידי זה קו עב׳ שנראה כעין קו־נתר׳ לעומת קו־השרד הדק• טס הנחשת הוא החומר היותר גמיש׳ שאפשר לצייר׳ והוא מא?שר כל מיני טכניקות• מלבד אלה המתוארים כאן׳ יש ויש עוד אופני עבודה רבים• ואולם מה שנתבאר כאן צריך להספיק לבוחן ער להכיר ברובי הפתוחים את הטכניקה שלהם• צריך רק להשתמש בהזדמנות ולעוף עין על העלים השונים׳ שהוכנו בדרכים שוגים׳ הנמצאים בבית מלאכת פתוחים׳ או באוסף של עלים גרפיים׳ להעמידם זה בצד זה ולהשוות בשום־לב• כל שיוסיפו להלוך אחרי האמן לבית היוצר שלו׳ כן ירבה הענג׳ שירוו למראה מפעלי האמנות• זהו למעלה מכל ספק• על האקוטינטה• - אם רוצים אנו לחרות לא קוים׳ אלא שטחים שלמים׳ שרשומם בדפוס יהיו כעין ציור בפיח׳ - משתמשים במלאכת האקנטחןטה• מפזרים על פני הטם אבק־קולופוניום דק ומחזיקים אותו על פני להבה׳ כדי שימסו רגבי הקולופוניום• אחר־כך מכסים?לכה את כל שטח הטם׳ שצריך להופיע זהור בדפוס ומניחים אותו בקערת חומצה• אחרי זמן קצר של פעולת העקיצה׳ אנו רואים ירקון׳ שעלה במקומות שלא היו מכוסים• עכשיו יכולים לכסות שוב חלקים ידועים ולחזור על פעולת העקיצה• כזה יכולים לעשות כמה פעמים שירצו׳ ועל ידי כך משיגים מדרגות שונות של שחרות• המקומות׳ שעוד נשארו גלוים בפעם האחרונה׳ מוציאים בדפוס את האפלולית היותר עמוקה• מלאכת האקוטינטה משמשת׳ בדרך כלל׳ כמלואים לפתוחי השרטוטים• הצ^ר והמפתח הספרדי׳ גויאה׳ היה רגיל ביחוד ה ר מ ן שטרוק•