Rimmōn · 1922-01-01 · 4 (1922) · p. Seite 12 (יב)

דומה לקטיפה׳ המלוה את השרטוט ומקנה לו מין רוך דמדומי• לבאור ענין זה משמש באופן נבחר פתוח מחט־קרה של גליצנשטיין׳ שממנו אפשר ללמוד יפה את כל אופיו המיוחד של אמן נעלה זה (ע׳ ט״ו)• בקוים חזקים מעטים נתפסו השרטוטים היותר אופיים של הפנים מלאי־חיים• מלאכה׳ שגם היא׳ כחריתת הנחשת׳ אינה שכיחה היום ביותר׳ אבל היתר. חביבה מאד לפנים׳ היא - ה נ ה ד נ ו ת היפים ביותר• אנו מכירים את המוטיב הזה מקצת ציוריו האחרים• הרי אותם השירים׳ המלאים בטחון ותום׳ שהוא שר מחיי ילדי הדןגים בהולנדיה׳ הם אחד מן הפרקים המצוינים בספר מפעלו האמנותי• הוא יודע בעלה זה להגיד הכל בשרטוטים כה מעטים * ואנו מרגישים בשטח הקטן את אוירו ואת מרחקו אין־קץ של הים ההולנדי! מכס ליברמן הוא סולל המסלה להשגה האמנותית ההדישה בגרמניה• הפרובלימה של "נערים רוחצים"(ע׳ י״ד) היתד. מטרדת אותו תכופות• עדין יש אנשים׳ החושבים׳ שאין ליברמן מציר יוסף איזראילס• פתוח. ילדים על שפח הים. CHILDREN AT THE BEACH. ETCHING. JOZEF ISRAELS. FROM HERMANN STRUCK, DIE KUNST DES RADIERENS. PAUL CASSIRER VERLAG. מעמידים מרצע על טס״נחשת ומכים עליו בקורנסt נשאר חריץ כנקודה! מהמון נקודות כאלו׳ אחת בצד חברתה׳ נעשים קוים ושרטוטים ומתהוה ציור על פני כל השטח• באופן זה׳ הדורש עמל רב׳ היו מכינים לפנים מין חריתת־נחשת מיוחד• מקצת האומנים הגיעו בזה לידי שלמות מפליאה• עוד דברים אחדים לי להגיד על אמנות הגרוד׳ המכונה מצוטינטה• נ r לוקחים קרדום׳ או מלטש׳ ומעבירים על הטם הנה ושוב׳ לאורך ולרוחב׳ עד שהוא נעשה כשדה חרושה• טס חרוש זה היה נותן בדפוס שטח שחרחר גמור׳ דומה לקטיפה• ואולם בעזרת המןנרד והכולף מעבידים לאט לאט את הגונים האמצעים ועד הנגוהים ביותר• מתוך "דיוק" הגון׳ "וכל זה" אינו אלא "צליפה כלאחר יד"• את האנשים האלה הייתי מבקש להתבונן בעלה זה איך כל אחד מן הנערים האלה עומד על רגליו• כל אחד באופן אחר׳ ודוקא באותו אופן׳ שרק הוא בלבדו מתאים לתנועת גוו באותו רגע• הרי אתם רואים בחוש איך שהנער השלישי בצד ימין רועד כולו מקור! וכמה נהדרה עמידתו של הנער׳ שם בקצה השמאל׳ על רגלו האחת׳ מטלטל הנה והנה ונראה כמתנודד• טסים מעובדים בשרד בלבד׳ מבלי השתמש לגמרי במעשה העקיצה׳ מכונים "מחט־קרה"• כאן חוקקים פשוט בשרד מחודד את הציור על פני טס הנחשת• אם רוצים׳ שיהיה הקו עב׳ מעמיקים את החקק יותר• אבק־הנחושת׳ הנדחק מן החקק׳ מתרומם ושוכב על גדותיו! דבר זה׳ שקוראים לו "גרט"׳ יכולים להרחיקו במגרדת! אבל כשמניחים אותו׳ הוא נותן גון אפלולי