Rimmōn · 1922-01-01 · 4 (1922) · p. Seite 2 (ב)

מראה השער באמנות הספר• זהו דמות פנימו של מקדש• אנו נכנסים אליו דרך שעריו הרחבים• שלש דלתות הן• התיכונה גדולה מאלו שבעבריה י מזה ומזה/ ופרדסקים עם פתוחי ציצים (או אולי עצי יער מסוגננים הם) מפרידים ביניהן• אנו צועדים הלאה במשעול אשר לפנינו והנה מנורה גדולה מתרוממת באמצע האולם׳ קניה כפופים בזוית ישרה ובזיכי שמן על ראשיהם• מאחרי המנורה׳ אחרי מסך מבדיל׳ מתרומם ארון הקודש• שתי כנפים לו וכותרת לו מלמעלה• בארון עומדים זקופים שני לוחות׳ אזנים להם בתמונת משולש (tabula ansata). מימין הארון ומשמאלו׳ בשטח המוגבל על ידי המסך׳ משתגשגים ענפים יתר על גדולם הטבעי• הרק מצוירים הם בכותל או מובלטים בה? - דבר זה אין להבחין• לעברים עומדים כלי הקודש• השטח המקושט מלמעלה והשטחים הצרים מעברים׳ הם בודאי אבני־ משכית במדרכה• בעלה אחר מכתב־יד זה׳ הנותן לנו ציור אחר קצת מן המקדש׳ אנו רואים שוב את המנורה׳ אלא שכאן קניה פרושים; השטח׳ שהיא עומדת בו׳ מובדל גם מעברים; והשטח השני׳ התופס את ארון הקודש׳ מצומצם יותר• יש כאן לפנינו כעין גזוזטר• חבל׳ שאין לראות אם הלז יוצא בגבלית גם מתוך הקיר החוצה׳ כי הקטע שלפנינו לקוי דוקא במקום זה המענין• המסדרונים משני העברים אחוזים בשדרות עמודים - אם יש לראות את העגולים כשרטוט גזרתם של עמודים• הכל מעיד על זה• בכלל׳ התמונה כולה מצטינת בזה׳ שהיא מציגה לפנינו מקצת מחלקיה׳ כמו שהם נראים בגזרת ם-כלומר: בחתיכתם האופקית׳ ומקצתם כשהם עומדים נצבים• תכניות־בנין כאלו אנו מוצאים עד הזמנים המאוחרים של ימי הבינים׳ וביחוד הן מצויות בציורי מקדשים שבמקראות־כתבי־יד העברים• בתמונות אלו׳ כמו שניתנו לנו בכתב־יד של הספר שמות מן המאה העשירית׳ שמדובר עליו כאן׳ הגיעה אומנות האילו־ מינציה למדרגה׳ הנמצאת בתוך׳ בין האילוסטרציה ובין האור־ נמנטציה• עדין אנו מכירים את דמות צורתו של מקדש׳ או של בית כנסת; עדין הוא זה תאור של בנין בפועל׳ ואף על פי כן••• הנה התמונה מתחילה כבר להתעטף בצעיף ולהתעלם• הרי זה כמראה החלום: לפני רגע עמדו כאן עמודים - האין זאת? והנה נהפכו העגולים׳ ששרטטו את גזרת העמודים׳ והיו לחוגים עם פטורי ציצים; כבר נמסו הכלים׳ הקערות׳ הכיורים והמנורות ונתמזגו באורנמנט• אם נבין את הפתגם: "בראשית היה הדבור" פשוטו כמשמעו׳ אז עלינו להסיק מזה׳ שגם הכתב/ הדבור הנכתב׳ הוא ראשיתה של היצירה וגורמה המכריע• זו היתה׳ כנראה׳ דעתה והשגתה של האגדה העברית׳ האומרת׳ שאלפים שנה לפני בריאת העולם נבראה התורה: "והיתד. אצלו אמון שעשועים". ואולם ההיסטוריה של הכתב מלמדת׳ שהוא צמח מתוך ציורים׳ מציורי דברים שבמציאות• בראשית היה׳ איפוא׳ המפעל - פעולת הבריאה• הכתב אינו אלא כעין ראי׳ שהבריאה משתקפת בו• ולא רק אותיות הכתב׳ אלא גם סדורו הפנימי של הספר׳ סדורם ותכנם של קישוטיו׳ תבניתו׳ - הכל יוצא מתוך תמונות מוחשיות של דברים שבמציאות׳ נושא עליו חותמם של החיים שבמציאות׳ ורק בעמל רב ואחרי פרוצס ממושך של התגבשות נקבעה לו צורתו• בספרים העתיקים׳ או יותר נכון: בכתבי היד שעל קלף׳ שמהם יצאו ספרינו היום׳ הנדפסים על ניר׳ - עדין מוצאו זה של הכתב לא נטשטש לגמרי׳ עדין ההתפתחות של הסגנון לא הרחיקה כל כך ללכת׳ שלא יהיה באפשר להתחקות על שרשיו׳ - וכאן הקשרים מתגלים לעינים: בראשיתו של הספר היה - המקדש• אכן׳ אפשר היה להגיד כמו כן׳ שראשיתו היה - המות׳ שהרי כתב־היד המצויר׳ העתיק ביותר׳ שהגיע אלינו׳ - אותו הפפירוס המפורסם של הלובר׳ - מכיל ציורים מסדר הקבורה׳ מפוארים בזהב ובצבעים מזהירים• אפשר היה לומר גם־כן׳ בראשית היתה המלחמה׳ שהרי כתבי־יד מהודרים בקלף׳ הידועים לנו מימים קדומים ביותר׳ כמו גוילי וירגיל׳ למשל׳ מן המאה הרביעית למספרם׳ מכילים מחזות־קרב• ואולם בשני המקרים הללו יש לנו עסק עם ציורים שלא נעשו לסטיריאוטיפים• לכל היותר יכולים היו להשפיע על תמונות דומות להם ולהיות להן למופת׳ אבל לא נעשו סמל קבוע לקישוטו של הספר• ערך אחר לגמרי יש׳ בבחינה זו׳ למקדש• הנה לפנינו׳ בציור הנתון כאן בצד ד,׳ עלה מכתב־יד של ספר שמות׳ שלפי ההשערה נכתב בשנת 930 למספרם׳ במצרים• (נמצא בבית העקד המלכותי בפטרבורג 17 .11 .Ms)• במבט ראשון עושה עלה זה רושם של צעצועים פשוטים; דומה לנו׳ שזהו שטיח׳ צירוף של שרטוטים הנדסיים וציורים מעולם הצומח בלבד• ואף על פי כן אין זה שטיח׳ עדין לא צורת־צעצועים מגובשת; עדין חיים ממשיים דופקים בצורות אלו•