Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 17 (×™×–)

התפתחות הגרפיקה הליטוגראפיה והנחושת• ויכולת זו של הליטוגראפיה להעתיק שכבות־טשטוש ושרטוטי״קרטון גרגיריים הכריעה את הכף לזכותה וחבבה אותה על הקהל• חבה יתרה נודעת לה מן האמן׳ שיכול מעכשיו לשרטט ציורו בלי אונס׳ בלי דאגה למלאכת־ההעתקה׳ לצייר כאשר עם לבבו בלי מפריע• מה רבה הנאתו שהוא רשאי לצייר בלי להרהר בשעת מעשה כיצד יהיה מראה צל פלוני או תאור פלוני בחקיקה או בשרטת• הליטוגראפיה נבראה בשביל ציורי מצב של הרף־עין׳ הרוצים לשמר רושם עובר• ומובן הדבר׳ שאמן בעל רוח״תזזית כדלהרוא(1799-1863) השתמש באמצעי זה• וגם גויא (1828 - 1746, Goya)׳ שהזקין ולא קבל מרות הרגיש בעצמו בח־עלומים כדי לנסות דרך־ביטוי זה• גרסה נפשו לראות רשימות העט והקרטון ומסות־המכחול המטושטשות כשהן מועתקות• הוא׳ שטרח כמה טרחות כדי להעביר רישומי שטח ללוח־מתכת באמצעות כלים מיוחדים׳ נהנה למראה רישומים אלו עולים על־גבי לוח־אבן במלות יתרה• בעמוד י״ח אנו רואים אחת מארבע הליטוגראפיות שלו המתארות התאבקות שוורי־האיצטדין• תאור כזה דורש הסתכלות מדויקת בתנועות׳ צירוף אימפרסיוניסטי של כל המחזה׳ העיקר הוא ערך־הרגע של כל פרט ופרט׳ העדות השוורים והטזריאדורים׳ של התנהגות קהל־הדואים׳ של אור השמש המדלג בזירה׳ נקלט פה ומתחמק שם ונבלע במקום אחר בצללים עמוקים• חזיון ציורי וכחני זה לא יכול להרשם אלא ברשימה הקולטת הכל בלי כל חציצה׳ מעשה סטינוגראף• ורק הליטוגראפיה יכולה להעתיק רשימה כזו כולה כמות שהיא• בעל מזג חם ועז כגויא׳ אבל בן זמן אחר וסביבה אחרת׳ הונוך־ה דומיה (1808 — 1879, Daumier") - צייר בעתונות היומית בימי מהפכת־יולי שנת 1830 - השתמש גם־כן בלי־ טוגראפיה• הקאריקאטורה המדינית׳ כלי־זינה של עתוגות חפשית׳ התחילה מתפתחת בפאריש בשנות השלשים• קמו עתונים הליטוגראפיה חסרה ריח מסורת נושנה׳ יש בה קצת משום המצאה חדשה• מכל סוגי הדפסת ציורים היא הצעירה ועל סף המאה הי״ט באה לעולם• כל המצאה חדשה באופן הדפסת ציורים מועילה להתפשטות האמנות בעם• כך היה במאה הי״ד בפתוח־העץ׳ שהוציא את הציור והדבור מיחידותם היחסנית והפקיר אותם לקהל׳ אמנם קהל מצומצם עדיין) וכך היה במאה הט״ו בפתוח־הנחושת ובזמן החדש במדד, יתרה בליטוגראפיה׳ שנעשתה כלי־שרת מחזיק ברכה לעתונות שעלתה כפורחת• יש שבאים בטענה על הליטוגראפיה׳ שאינה אלא מחקה את הציור מעשה־מוכני׳ בלי לטבוע בו מטבע המלאכה המיוחדה לדבר והחומר המשמש לרביה• בפתוח־עץ ובפתוח־נחושת לא היה כך• הציור׳ שנעתק אל לוח־העץ על־ידי חקיקת תוכות או אל לוח־נחושת על־ידי שריטת שרטות עמוקות׳ היה לאחרי הדפסתו משונה באיכותו מן המקור• על־ידי סגולותיהם המיוחדות של העץ או המתכת ושל הכלים־איזמל׳ מפסולת׳ מחט של גלפים - נעשה הציור בעץ גס ועז ומעוקץ ביותר׳ ובמתכת- דק ורבגוגי בשרטוטיו• ודוקא סגולות אלו הן שמחבבות עלינו את הפתוח• העין נהנית מחריצות־היד שלפניה׳ והנאה יתרה לה כשהיא יודעת כמה קשה מלאכת־יד זו• ואילו בליטוגרא־ פיה אין לא גליפת צורה בולטת ולא שריטה לעומק• הציור נעתק פשוט לשטח החלק של האבן שהוכשרה על־ידי השפעה כימית לקלוט את הצבע במקומות מגע הציור׳ ושאר המקומות דוחים את השחור• הרי זו הדפסת־שטח כימית׳ מעשה־ מוכני בעלמא• ואמנם אין ערכין חדשים באים לעולם על־ידי כך• אבל יש לה לליטוגראפיה זכות אחרת• היא הראשונה שנותנת את היכולת לשמור את הערכין הקיימים ולרבותם ריבוי אחרי ריבוי• יתר על כן• בה אפשר לתת רישומי שטח שנעשו בחרט רך׳ בפהם או במכחול׳ מה שלא היה באפשרותם של פתוחי העץ