Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 10 (×™)

מאכס ליברמאן. תמונת הבארון ברגר. Porfroil of Baron Berger. Max Uebermann. הפמולהאדם באפטר; שבימינו : — “ r- * -ן- — — V ׳. t ” וה״מקריות" שבציורים האימפרסיוניסטיים• דוקא החזיון המקרי הוא ורק הוא אמתי בעיני האימפרסיוניסט׳ כי הכל בעולם הזה ביד המקרה הוא• ואילו לפנים בקשו להסתלק מן המקרה מפני שלא ראו בו אלא "מקריות" בלבד׳ "מקרה" בניגוד ל״עצם". מספרים עליו על פידיאס היוני׳ שבשעה שבקש לעשות פסלה של אתונא בשביל הפרתינון הזמין לבית־היוצר שלו את היפות בנשי העיר• אבל אף באחת מהן לא בחר לטופס אלא התיך את כל מיני היופי האישי ה״מקרי" שבכל אחת ואחת ליופי מוחלט אחד׳ שלא היה בו כלום מן התכונות האישיות• תמונת־אדם לא יצאה כאן׳ אבל במדד, ידועה נהג כך לפנים כל מצייר תמונת־אדם• אמנם לא היה מבקש נוי לדוגמא׳ אבל מבקש היה את השרטוט המציין והקיים של הראש׳ את עיקר העיקרים שמעבר למקרים החולפים של הרגע• יש בזה משום פילוסופיה מסויימת - שאין הנפש מתגלית בגוף בכל רגע ורגע׳ שאין הנפש נראית בטהרתה אלא אם כן היא מופשטת מן הגוף הנפסד• הרי זו בעצם ההשקפה של ימי־ הבינים׳ שמצאה לה ביטוי בפרישות ובסגפנות• לא כן מחשבותיו של האימפרסיוניסט• לפניו אין פירוד זה בין גוף ונשמה׳ שבו הגוף חלק שפל ומקרי הוא׳ שצריך להתגבר עליו• שהרי אין לפניו אלא מראית עיניו עם כל המקריות האימפרסיוניזמום בשעתו שימש ביטוי להשקפת־עולם מסויימה• בו בטלה הסתירה הישנה שבין ההויה והמראה׳ בין הנשמה והגוף• גורם היה: המראה היא ההויה• אמנות זו׳ שהיא למראית עין קלה וחולפת וססגונית׳ באמת אין כמוה דעתנית• שהרי אין לה למלאכת הציור אלא מה שעיניה רואות ולעולם אינה נותנת אלא שטחם של דברים• אבל כל אמנות שקדמה לאימ־ פרסיוניזמום היתה טורחת לתרום מתוך שטח זה שרטוטים "אופיניים"׳ ליתן באיזו דרך שהיא "עיקרם" של דברים• האמנות הקודמת היתה מציירת׳ למשל׳ קוביא אדומה בגוון אדום ממש׳ ואם היה צל פרוש על הקוביא לא היה בעיניה אלא כמין הקדרת האדום• ואילו האימפרסיוניסט בדק ומצא - וגם המדע העלה בחקירתו - שקוביא אדומה אינה אדומה ממש אלא לעתים רחוקות• על־פי האור הזרוע עליה והסביבה שהיא נמצאת בה עלולה היא לקבל כל מיני מראות• ולעולם אין הצל סתם כסוי שחור על־פני האדמומית• הצל תדיר מגוון הוא• אין שחרורית בטבע כמו שאין שחרורית בקרן־אור מבוקעת• האימפרסיוניסט מצייר את הדברים בהארה שבאותו רגע׳ כמות שהם בשעה זו דוקא ובמקום זה דוקא• רוצה הוא להשאיל לחזיון חזקת־אמת עליונה• כופר הוא בכל אמתות אחרת חוץ מן הרגעית׳ שבחלום תעוף• מכאן הרטט והחלוף והחיוניות י