Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 7 (×–)

ן ך י ן ה 5ךיז!יתי ״ספגת זיו־מרום״ - אמרת לי׳ בתי T T * T S — T־::• ׳ ״כעת׳ דדה - וסחוט ותן לעם!״ - אבל׳ כלום זקוקים הם לאורי שם ן ואם _קחתי מה מהם לא טוב מתתי י מתמר שם עשן־הכירות אטי׳ מירק הגאי׳ מן צליל־זנדךים רם׳ - ראי! - האין אור־חץם שורה בם ובתוך עיעם יותר משאתי? ואם לא מקנאה סתם בבני הגי׳ : •1 : ־1 : ש :- -¬ו¬ השרים׳ בוכים ונושקים באהבים׳ — ־1 ♦ : : •י t:t ש¬ יגזרו ״בני־עליה״ לטפס הרים - T : :- ד -T : T ברען נגרע חלקם מן החי?•• או מה הטוב משמחת טף שובבים תת יוכלו המעפילים המוזרים? שוקע הוא הגאי כעלות היום׳ והענן׳ פרשז בינו ובינינו׳ מזדהר ומתלהב הוא תחתינו באור הדש וישפע־חן זה שברום¬ : V : TT— ״ו T V V לא ענן - כנפי״זהב קשרה תהום TT י — T: IT T T ” S! אל גב ההר הזה׳ - וךאי! האין הוא מתנופף כבר? - עוד לגע דשאנו רום־שחקים׳ אל מעבר כל חלום j ״עד אן?״ - משתאה לנו ןחיךי ברוש׳ ולמטה סאון־הירק בנו דובר: ״אל על׳ אל על״! אל מלחק ליק־אין־עובר׳ בחלל הזיו׳ על שיבת צור נשיא־ראש׳- רק דיות שתלם סובבות שם על קנן והרוח סובב באברות אלפי שנאן ת מ ף ך ה אך לזאת רק אתפלל בעמדי בהר על הבמה: — * T —«•.•:־-•• :TT— — TT •:T בין הבריות לגאי כי אשובה התהלך עוד פעם׳ ודור חדש אם אראה שם נכנס לחיים ביד רמה׳ - T T T 5 * T 5 * T * T T S מרקב־קנאה גנני׳ אל׳ מחלודה של זעם! : -T T 5 1• I. ״ :־ T V T ־ וכבוא עופות צוחנים בתרועה על הדוש אדמה׳ : —5 T י * 5 T — :־T T או בשלה תור־אביב מלאכיו בברק־אור ורעם׳ - ■ : — ש• -:שש :— י שש¬ אל תבואני חכמתו של שלמה׳ כי "הבל" אנאמה׳ וכשב מקיץ לא אהיה׳ הרוטן על הכל מזהם שכן עלוב פג־טעם׳ איש עשוי מחיים כגולם׳ v ״ י ש ש ש - ש ” ־ ־ — v אך עוד מאוס ממנו "החכם" הגורף וזורק על מתנשא וחי ועל כל נברא בצלם הוא יורק! כי׳ אם אמנם קצת סליחה ומחילה עוד טעון העולם׳ אבל כמה הוא נעים בחלשו׳ לחדות הןעורים׳ את משחקיו בזריחה ופריחה והבאת בכורים! : שש I ■ : ש : ש -:- ש ־