Rimmōn · 1921-01-01 · 1 (1921) · p. Seite 15 (טו)

צדןלת־חיים כי נקתלקה - מה זה היה לה׳ למלכה? T :- T TT דם יחלהשו הסריסים ךאין מגיד ואין פותר - יום־יום תיף המלכה יותר׳ עלתה׳ ג?הה לאין עךך׳?סוף הדש ניסן• גם שערה האריך• פונה יום׳ יום ישני יופע - יום־יום תיף ויום־יום תנעם׳ חלש ניסן??ר?סופו׳ חדש ניסן תם ועבר - •־די ־־ : T t ואין יודע דבר• וקנות־צחוק מפזר חנם לכל זקן ולכל סרים׳?אור יפך על קברות• ובגנה - אור ישם׳ גיל שם׳ ־ * T T T והמלכה - כחמול־שלשום;?אה אל הגן לתמה׳ - ואין יודע מאומה• אל כל פך תם ואחישדךפן׳ אם אל קניהם ואם אל עךפם׳ גם לשומרים׳ ׳שומרי ספה׳ תצחק?טוב לבה• מטר מנגינות?:עלי כנף נתך מכל עץ וענף׳ כוזמול־ישלישום י;זרח ישמש מה היום מאמש? מלך רקום על המלבד - בעברה יושיט לה השרביט; .; - - T T : T : גם הלץ ממד מךבדה נושק ח.ךש צ;נדה• כתמול־שלשום תלריק שמחה ורומזה׳ קורצה לה הברכה׳ : : T T J 1 T ־־ : “ T עולים׳ פוערים פה דגי־זהב׳ TT *• : V •*! שבעים ומזי רעב• : י• 4 : T T יום־יום יותר תיף המלכה׳ היא לא הולכה רק מדלגה׳ : T ־ 1 * *־ : T לא דוברת אלא ישרה - TT T V מה למלכה קרה? -: t ך1ך רוח באזנה סח כאדם׳ ־ : T T : T T J T לחש׳ נחש ופתאם נדם׳ T ־־ T ־ * : TT נדם והחחיל שוב לדובב -?המול שלשום שובב• * כל העולם חנו אבד׳ T T T T ־ היה קל ופתאם כבד¬¬¬ ך ך -י : ך ־ ודה מלא ונרגרוקן רך - ודך מזק;• אך פניה קמו בצעיף׳ ומבטה;עף׳;עף אבדה לה היום אבדה׳ פרח צץ?גנת־ביתן׳ צץ ישם?ראש חדיש ניסן תחוש וטרם תדע¬ ¬ך : VV ־* T?סוף החדש הכל עבר - ואין יודע דבר- י צ ח ק ק צ נ ל ם ו ן כיו