Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

l הערה למאמר ד דוד כהנא. (למעלה עמוד 128—115). ידידי המדל הראה לי כמוט דכרי רד־נ הערוכים עד רבד כמבוא לתעומת הגאונים, נם הרעה לי להעיב על דבריו בחוברת וו. אך כאער קראתי את מאמרו ראיתי ט אין עוח לי למום בדברי ויכוח עם מענות עקומות ועקועות כאלה עאין להן סוף. כי אם יוכיחו לרחב כי נם לפי תקוניו אער יתקן מסברת הכרם לא יתכן ׳ ליחם את'חתעומת לרב ערירא נאק ורב חאיי בנו. ימהר להוציא מבמנו הקונים עניים ועליעיים ומענות חבל ער אין קץ, ט מי זח יעים מעצור לרוחו? ולאיע חמתמאר ט הוא יודע ברור עדונע בן לט־מ היח נכד רב סעדיה גאון (אף אחר אער חראיתי כי זח ללא אמת) לא נמצא דבר בלתי אמער בסמרות יעראל ושרותיה ועל מי עימת •חבקרת• על רד*כ הנקל חוא להוכיח ט חתעומח המיוחסות להרמב־ן נתחבת ממט ולא מהרעב״א, וחעומת כעמים ראע הן כאמת מהראיע. נם המכתבים בס׳ סגלה סמירין הם מכתטם אמתים ענכתבו מרמי החסידים ומי ומי. לכן מוכרח אני לססוך על הקוראים המבינים אער קראו בעום לב את המבוא עלי לתעומת אלה, נם יתר ההערות להן בחדעים נם יענים (בחוסמות לססרו על גרעטץ) ובמאמרי על רחיג באוצר יעראל, כי הם עדקוני ולא יעעו למענות הבל זחקוני עוא על הסומימתיקא חחדעה. אברהם אליהו הרכבי. הוסםות לםאסו־י ב״הקדם" ג׳ •ד ולהלן. 1) «ד 80. ג) שורח 6 קר»: <אי. י 2) «0 ח) «נחתי להעיר ני :די חנוסח» לעלונים של חגיי «חי» נראח נכונות תחסר חטעח אחת. חניי* איט ח«י בצח ונראח «י« לנסח: חיו (לו] כידונים. 8) 82 יב) שירח 4 מחוק חסלח: (סלך?), שם «ורח 6: »#«ר «י« לבאר חסלח קךמם מעין •קדם ועשת »וחס*. ש»ם נב»וח בפשוטה ירא לט טעם בלח• •שר שחרי החסדים צריך שילבו לפניו ולא שיבואו אחריו. צבי ®P חיווX S