Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

ראובן פאהן 172 ( סורח *רק מזה אורח יתר מאח אוחו במאת ן עם חב הססר חנפי מקרא וסח נקבר חפמניר בר כימועח יוסף הוא נקיא סגסין פורח ובן קרת הרב פעה מוח אורה פרי פעמיו לזבוח נחמב אל פמפחח וגס אום כרה חפיר לפר מסעי דלח — -חרםT ליצירח. מים לא המאיר1), ואחריו מפמ בחור חון רי זרח ליאונוביפמ*) החן החזן ר׳ יוסף ליאונוביפמ. החזן חזה, נהקודפים לפגע, היה בקי בספרות חחלכית־חקראיח. אהב לקרא ב״עקידח• ובכלל בספרות חסילוסופית״הדתיח מל הרבנים ויחבב.פלחנח יפה*. אולם 1 חמפעחו לא נברח ב לדה. אפמר נים חדור לכך. על פצבתו חרותים הדברים האלה: נחר מים חרב רפעח עיני תדפע אל פות אחי עבד נורא זרח עליו אור פמניליו המיג חביון סחרי חורה רפח קרנו בהבינו רכב אל קמר חיצירח חכפות רפות כל הסתופות לא עפפוחו בחקירה חין דו נועפו נאח למפו חרג זרח חזן ממרח נחסר נעים בן לגאונים בר למפואל בעל חדרח חב׳ בכלח ממ דמלח יץ כסלו , חרגיח אל אורח 1 י) מסופר ני מרם התמנותו עוד ל" חוף חפץ לכתוב .ספר תירחי במניל ביחכ,* הקראי ממום «תו» חולף ערירי. חרב חיתודי מחת בידי חסופר סת״ם חיתודי לכתוב בעדו. (עריך לעיין כי חחזן ר׳ •*ועת •qm חית יועא ונכנס בנית חרב חיחודי, וחרג"• קורבת לחיחדות). ובחיותו במעת .הראיק" בוין, קנח «ם ספר תודח וימסרחו נמתנח לביחנ״ג תקראי. י) תחזן חוח חית קרוב ברווע מאד אל חיחדות חמסורח. אפמר ממום מראת בדורו אותות חתנוטת בעדתו, ויבא למסקנא ב• אין תקנח רק להתקרב לחיחדות. ״■ אומרים ב• מא^ בעעמו לקבל עליו רת •מראל...