Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- III (1909)
- Issue
- 3/4 (September-Dezember 1909)
- Date
- 1909-09-01
- Page
- [Seite] (sequence 104)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 53% known words query
- IRI
…/4869944-6026866-6026974--0987-4870965- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
נ׳ רייטמ 1&6 יהודים גרסנים לביא בגבולה כי אם ע*י תנאים סיוחרים אמר אינם כתנאי גרמנים אתרים, ענתה חמממלח תמיר ט אין לח נח להנויח אח מסמלת רוסיא להמתת Mitteilungen des Vereins zur Abwehr des Anti- את היהודים לנתרים 8emiti8mus, 1908, p. 356—7. כן לא עמתח מסמלת גרמגיא מאומה בפומבי. על נקמת האנטיממיים למנוע יהודי אחנות אחרות מלבוא אל גרמגיא. אכל מסמלת םרוסיא ונרה כמנת 1885 כי החוק ממנת 1847 אסר על הקהלוח למנוח יהודי אחנוח נכריות למינוי הקהלח ומיד גורמו יהודים רבים אמר מהם היו חזנים או מותמים מנים רמת דמנו בחמקמ. אחרים גודמו ממלכים המזרחים בתור.םולוגים• אמר בעת מרד יוכלו לעוור לםולונים במדינות האלה למוזר בםלך פרוסיא. נם מקידי המלוכה עס־י הכת הניחן לחם בעניינים מקוסים הלכו בעקבות האנסימסיים. מר פלך (מרעזידענט) אופפעלן נרמ אינגעניר יהודי יליד אוממריא בלי מום סבה אחרת רק מפני מהוא יהודי(1907). במגדעטרג התגוררו לסי מעה יהודים מגליזדא רוכלים ואף בי ע0*י ברית הממהר היה להם חרמות לזה גורמו עם*י פקודת חפולחדיא (1908). ראמי העיר אוסענבאך התרעמו על יהודים חסים אמר ענדו מם בבתי חרומת דחממ לגרמם (1908). תחת אמר לפנים נתקבלו יהודי אומת נכריות לאזרחי גרסגיא החלו הב המדינות למאן בקמותיהם. הדוגמא היותי חזקה היא מקרה סוילום בערנספיין יליד רומיא אמר המיר אח דחו מלמוד תזרח חסרומעסמנמים בחאוניוועיזימעט ובגמרו אח למוריו בקמ להעמות אורח גרמני למק יוכל להמנות לכהונה, אכל המממלח מאנה סמנו את החסד חזה (1894). הרייכסמאג לא נתן לב לכקמת אמר חמחימה, כי כזה הקתולים אמר הם הכת היותר חזקה נתנו יד לליבילים, אבל איזה מסמלות או עיים עמו מדעתם. מאכסעז נאסיח המחיסה על פי חיק ממנת 1892 מפעם *ער בעלי חיים וכן בריים־־־גרייץ. החוק אמר נתן ליהודים מיוד זכיות ומכלל אח חרמות למינמים *בורים לא נתבטל ואמה יחידים גחמט למררוח למרות כל מחאות חאנטיממיים והיהודים אמר נתמנו מקורם עלו מעלה, אכל המסמלת המעיטה את המינדם האלה כפי נחה. בהעסען אמר חמיניסמער פיגגער אמר *וח לסקידיו לע*יר נהאנטימממת (1890) כי לא יובל למנות יהודים למופטים מפני מנאת העם לחם (1894) ומינויי בתי הספר נע*ח לגמרי מפני מבתי הספר חם נתנרים נחויתס. כן פסקה מסמלת בייערן כמה פעמים בי אף החוק הקורא לבתי הספר מדם לבל דתות (simultan) לא מנא אלא לקתולים ופרוטעסטנטים (1907—1876). בסרוסיא עמו פקידי בתי הספר בפלך בראגדענבורג(Provinzialschulrat) תקנח במכיל ברלין ני *ריך למעט מספר מרים יהודים אמר על סי הכלל לא ילמדו בבתי הספר כי אם ילדים יהודים ברח יהודית ורק בחוות דבר חיחנא סן הכלל ילמדו נם כן גתנרים במדעי חול 18951). מע*י עיר ברלין ואלופי חקחלח באו בטענה אל המיניסטר אך לא פעלו מאומח. המיניסטר גלח את דעתו בעק חזה במקורה נגד אסיפת נער יהודי חסי אל בית ספר גימנדום ומפני מאף יהודים אזרחים ימ בהגיסנדום יותר מראי (1897). כסה פעמים באו קכלגאות אל הרייכסטאג או אל מיניסטר המלחמה על אמר לא ימנו יהודים לאוסיזדוים וחמיניסטר ענה תמיר