Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

ג* דיטש 130 התנועה אשר הולידה אח חמרוטעמטנטיסמוס אשר היא תנועת סבתן האמונה המקובלת הלנה הלאה עד אשר הגיעח לנטירה באלוהותו של ישו. הנח הוו אשר בעלי האחדות).) Unitarier חחמשטח מסמרד ומאימליא לאונס־ יא ולמולין נקראה קעתם נמו ליהדות ישמרו את חשבת (1688) ער אשר בשנת 1809 התגיירו S. Kohn: שומרי חשבת בדעבענביתען Budapest 1894 ,(לגמרי. (אוגגארית דש רגלים לדברי המומרים ודקמאר סאן קארבק ויוהאן ממעממעיקאק אשר אמרו Graetz: .ני בוסנם אמה נוערים ומחם נהן קתולי ברחו מגרמגיא לסדלין להתגייר Gescb. VII, p. 60. 3. Aufl. גם אהבת הקבלה אשר הניעה נמרים רבים נריינלץ והשר םיקו די מירנרולא ללמוד את שמח עבר קרבה את היהודים והנמרים. המאםינים קוו למעוא כשמדי הקבלה ראיות מאמתות אח האמונה הנמרית והשרים האמינו כי על םי הקבלה יוכלו לעשות והב. יהודי אחד ושמו מרדני נעללעס חיה נושר חקורםירסמ אויגוסמ הא׳ מואנסען(80—1663) להתעסק במלאכה הואת. אף ני בכל המדינה נאסרה הישיבה ליהודים. (10 .Im Neuen Reich, 1881, Nr). הגירושין לא חדלו. אבל מחלוקת נימניא אשר נחלקה למאות מדינות אשר כל אחת ואחת עשתה חוקים ליממה רדתה ברנה ליהודים. מוסס המגב חמוליטיקי חוח נראה בעיר גערדלינגק אשר משם גורשו היהודים בשנת 1607. במרחק שתי מרפאות מגערדלינגען יש כםר הנקרא Klein Erdlingen והוא חיה תחת שבט הגראף עמטינגען ושש התישבו היהודים הגרושים למרוח מחאת עירוני נערדליגגען. Müller: Aus fünf Jahrhunderten, p. 77, 87. וכן מעאו מהסה במקומות הרבה הקיובים אל הערים אשר טרשו משם תחת כנפי חשדם ואף החת ננמי הכמרים הנחלים אשר התאוו למסי היהודים. מיודדא אשר היה נ«־ קטן אשר חלק ממנו היה תחת שבט המרקניאף מאנסבאך (Fuerth) והלק אחר החח שנט הבישוף מנאמנערג היתח לקהלה גחלח אשר נתיסדח בשנת J. E. .1628. והיא כמהלך שתי שעות מנירננערג אשר משם טדשו היהודים article: Fürlb, Monatsschrift, M. G. W. J. vol. 45, p. 404 et seq. נם הקיסר ההיית עוד הפעם את שטת הקיסיים הראשונים בימי הנינים כי הוא האמן לכל היהודים דתן אגרות מחסה — .קיומים* קראו להם היהודים — ליחידים אשר הורשו לשבת במלוא רותב הממשלה בכל המקומות אשר חיתח ליהודים רשות לדור שם. היהודים האלה חיו מעדנים גם נוח ני לא יובאו כערכאות כי אם כערכאות הקיסר וכי לא יוכרחו לשאת אות הרסה. וגם לא יוכלו להגרש בלי רשות הקיסר. .קיום* נוח נתן הקיסר מקסימיליאן הב׳ למשה מאובערהויוק Allg. Zeitg. d. Judt. 1889, p. 415—7. .(1569) ש על רוץ כלל נתן הקיסר קארל החי חוק בועד הרייכסטאג בשמדער (1644) כי אץ רשות לגחלי המלונה לגרש את היהודים ממקומות אשר חתישבו שם ברשותו. החוק חוח לא היה תמיד הלנה למעשה אף ני רק קיים את החוק הנהן די דגיסשונד בשנת 1416. גם המלך מערדינאנד חראשץ אחיו של הקיסר קארל חח׳ אשר לו מסר הקיסי את טלטת גרטניא. נענה לגדולי נעהטען לגרש אח היהודים מארעו(1601), ורק עמ־י השתדלות ר׳ מרדכי מייועלם בםראג אשר