Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- III (1909)
- Issue
- 3/4 (September-Dezember 1909)
- Date
- 1909-09-01
- Page
- [Seite] (sequence 76)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/4869944-6026866-6026974--0959-4870937- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
r r r 128 ’ תר מעא. לתולדות הגאונים. ראוים ללך; וחגינו זאת לכם לומר מחשובים אתם עלינו, אלא מאי אפשר לנו לפתוח נכתב נדבתם חללו, ואף לא על פח אלא למי ׳* •*)ראויין, ואחרי האסף ׳»נים ו׳»לו׳»ח שכולן ראויין. ולי׳אב במקום מאין אדם עיבר ׳»ם אלא אגו םבק׳*ים עליכם רחמים, יהי חנון מכל מי מהוא ראוי, מן חמסים יאירו את עיניו ערל. אבל סח יקרו דברי רננו סעתח גאון, מאמר על חמפר מיעור קומח מודל: ואני סמלים הדבר על מיעוד קומה ואומר, ט שיעור קומת לא נתקמו עליו דברי בל חחנמים, מפני מאינו לא בסמנה ולא בתלמוד, ואץ לנו דרך מיתנרר לנו בח. אם הוא דברי ר׳ ימסעאל או לא, ואולי אימ אחר אמר כך על ממו, כמו מנראח רבים מחמפרים, קרואים במפות אגמים מלא עמו אותם, אכל חכרו אחרים, ונתנו עליהם מם אחד מגמלי חחנסים, בת למום מם גדול לספריהם'); גם הקראי סלסון בן ירוחם, שא לחתל סן ספרי היבלות ושיעור קופח'), וכן הגאון ר׳ מסואל בן חסני ועוד במוחו, חכחימו בסעמח מל ר׳ עקיבא, ור׳ נחוניא בן הקנח ור׳ ימסעאל, מ*פו מלם בהיכלות, ואסרו מאץ זה הלנה”); ואחריהם אסר הרטב ■ם על הספר מיעוד קופח לאפר: איני תאח ד הוא מן החכמים וט,, מחיקת זח הספר וכריתת ענינו, נמוד. רבה הוא,1). אולם בעיני רמ״ג ובנו רודג, חץ ספרי היכלות ומיעור קופה. כסו דנתם מקובלים ספי התנאים, ואסרו ני הרמזים והמרות מלחם, אי אפמר למסור אותם, אלא לסי מיש בו הפדות המסורות ניתנו; והסתת האלה נזכמת בהיכלות רבתי: מי מנקי ומנועי■ משמונח פתח הללו, מעטרה זרה וגילוי עתות ומפיטת דמים, ולשון הרע ומטעת מוא וחילול המם. ועזות פנים ואיבת חנם, וכל עמה ולא תעמד, מוסר, יורד ומסתכל בגאוה מופלאה וטי“); ש מה מאמר רמיג בתשובתו: ואחרי האמף מנים ושלומה ומי, טנחו כי מחויבים האנשים ההם לקבל אליהם הדברים הנתונים נספר היבלות: הנזקק ע«םו במי התורה יכנס בגדיו ושמלותיו, ויסבול פנילח חמורה ונוי, ויכנס דמב מנים עמר ימים נהדר או בעליה, אל שא ואל יבא. ולא יאבל ולא ישתה סערב ועד ערב וטי, ובכלותו מנים ע׳*ר יום. שא לכל סירת חורה ממבקש אם לסקרא אם לסמנה או לזנפיית מרכבה'1); ואז יאמר ומיג אפשר לוי לכתוב לבל אחר מהם הראויין, ולגלות להם מתת חורה וחים נפלאים. חישא לנו מזה. ט למות חנמתרוח וקבלה סעמיות, נשאו קן לחם בבבל ופרס עוד בזמן קדמץ, וממם נפחנו נאחזות מונות, ורבים וכן שלמים נמשט אחריהם נבל נפשם, זחחמוטח הנזכרות נתבו הגאונים מתרא ובנו האיי, ומהם שאו הדברים •ואץ כאן חף כלל. •) עיין בסיררס Sy ססר יזירוז סריי ברזלוני (זד כ״א). ועיין אורג ח״ג (זד סיב). י) עיין געתון לסראג׳ ׳ואח ח׳ (זד 0*0) סאסר סאת גרעץ. •*) עיין חיסונית תגאוגים ליק (סי׳ ז״ט). ") דין תתתיח לר־זיז ח״א (זד ס״ג). יי) דין יסס (סרק י״ג ני) דין נית תסדר• סיעללינעק ח״ג (זד זיג). י,) «0 (סרק ז׳ אי). נית תסדר• תמגר (זד קיז).