Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

97 הנדסאות בימי המשנה והתלמוד דברי ימי הנדסאות: חנרמאוח היא כלי כל סמק אחד ממקצעוח התעשיח היותר עתיקים. חשמוש הקדום והמרובה של עודי חיה הביא אח האדם בהכרח לבקש אחרי אחד מאמני הענוד. אשר על יה נשמר ממני חרקבון וממני ההתקשות. כנראה התיאו למעל בראשונה מין המה אל וממש שלנו. עוד חרבה למגי'התאריך הנהוג באיהמא השתמשו היהודים והנמרים בכלי ונבנה עור. מחם קבלו גס הרומאים אח עברגוח העור. אח מליגת השער החני או למעל זמל הרומאים על יה שתן ועלי חות. כהמיי הבורסה נמנו «מלם: קלימת ע* * י כסר, רם1ן, אלון. עמצים, א1ג אצל הנמהם — תרמיל שמה אחת. גם השתמשו בצריף עם מלת חברסאוח בימי המשנה והתלמוד. היא היחהאחתהמלאכתהעתיקות והמקוריות בישראל כאשר מעידים לנו שהדי השמות חטלאנוחים העברים המקורים כמלאכת הזאת. אשר משתמשים כחם חכמי המשנה ככשמות קבועים וידועים. וכאשר מעידים לט השמות .ענוד־ לכלל המלאכה. .עגד• למעולתה .ועבדך לנעל המלאכה חמחאימים להוראחם1). בימי חכמי התלמוד שאחרי כן נבר השתמשו בה בשמות של השמות המדוברות ניניהם. לנעל המלאכה חוו קראו בשם: .מרסי־. לכלל המלאכה: .ברסאווד. לפעולתה: .מים*. לבית עברטתה: .בורסקי•*). לסוחרי עומת מעובדים ומחקניהם לכלי חמץ קראו בשם: נלואי,). צ^אי(צלעי) צללא4). י) חסעבד את עורו (*בת ד ב׳); סח עימד חית נם*נן? *חיו ס*רטטין בעורות (ירו*׳ *ם פיו ד״י ע״ג); וכולן *עיבדן או *חילך בחן כדי עמדת (חוגיין ט׳ ב׳); עורוח *אינן עמדין (בב״י ערטורט: נעבדין) (תוס׳ ב״ק סטים); עורות בין עמדי! בין *אין עמדין סותר לטלטלן ב*בת (*בת ם״ט ע׳׳ב); חייב 0*ו0 מעבד (*בת עיח עיב); טילין *לי לא עיבדתין ל*םן (גיטין ניד עיב); אץ טחנין עורות לעבדן (*בת א׳ ח׳); עורות *ל עבדן (כלים כיו ח׳); עריבת חענדנין (*ם 0׳v, א׳). כנראח ספרור סלאכות חביתס תכליות ב0*נח (*בת ו׳ ב׳): םפ*יטו, סולתו, סעבדו. ססחקו. חיתוז חוראת עימד ברא*ונת רק לענס טלאכת חחברסח בעור על ידי חסרי טרם ח (גערבען), ורק אחרי כן קראו נס לכל עמדי חחכנח וחגטר *ל עור כ*0 עימד. — קו*ית חגסרא על ם*נח וו (*ם עיח עיב): חייט סולח חיינו סעבד? סוכיחח. כ• חטח טיר*ו את חסליחת *בם*נח לבירוס בסלח ב*ול כבחסר• כרסח (כסטאר למלן), כ• אס חיו 0טר*יס אותת לאחר סעטרי תתכנת (כמבואר בפתיחת) אי לא תיח כל סקום לקו׳טיתם. — תיראת עבד בעור חיא תתקין תגע*ח מ על ידי חסלאכח בל• *טי תימני כ*טי חנע*ח בחסרי חארג על ידי סלאכת תטויח, תאריגוו, חגכיעת וביריב. — בסטר• .סשפם חי*וכ חתר* כאיי׳־ ובמאמרי תעתונאיס ת*תס*ת• ב*ס »עכרף לתוראת טכריקנט כ*פות האירופאיות ובטס עברטת ל״טבריקמא* ונתקבלו את*כ בחוראותיחם אלת ודי חסוטרים חעברים חחרטים. *) בל״י fiupnue, בליר אסב. byrsa, בסורית; ^»mt . ן וכן בם*נח ובתלסור נסעא טרם• לסעבד עורות כגון: בטסחים סיח ע״א; ב׳יב ט״ו ורב; בתומת עיו ע*א; תוס׳ קרוטין ט״ב, ט״ב (בכ״י ערטורט בטעות: מרפקי), בירוט׳ טס סט׳יי דליא ע״ב: בסם ומרסי וכן לטי גרסת תערוך בקדוטץ ט׳יב ע׳יא וכן לטי ני׳ כ«י ם׳ בסכת נ״א עיב: וטרסיים בטני ע1טן כסקיס: וטרסיים. מרסק» תוא בית עבודת העור וחרככח לרעת קאתוט סן טרסה וסן _קי: מקום, בל*ט טי׳: סקוס־חמרסח. כתוראת ואת נסגאת תסלח תזאת ככל סקיס כסו:" טרחיקין את חמרסקי סן תעיר ואין עוטי! מרפקי (ב״ב ג׳ ט׳); מרסקי נחלת ... בורסקי קטנת (*בת ט׳ ע״ב); מרפקי *במדון (ירו*׳ עיי סט״א); ט*כני סתסן למרסקי יטטרסקי ל׳טוקא עילעא (*חט״ר ט׳ סיטכני) ונם1א נם: בית מרסקי ביוסא •יא עיא. בתלסיר חנד*ם נתל!) בטעות תדטיס ונם! א כסקיסית אחרים: "טרסקי* בסקוס "מרסי* כגון בכיב