Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

ג׳ דייטש 46 בשנת 1261 עוד הפעם rotte ושלשים, בשנת 1268 שלש סאות לימראוח ובשנת 1269 קעף הסלך עליהם 3י לא שלמו לו את חקו יתפשרו עסו למולם לו wo והלאה סאתים ליסראות למאה. םל3ד תשלוסי המסיס 3םזוםנים חיח לחוק 3י 3ל אשר היה לשרים עורך לו ולא ידעו סהינן יקחווע נחנו על היהודים 3חורת סם. כן נתן חעחנ3ישוף 03ריער חוק 3י היהודים יתנו לו לחג הססח שלו שש ליסראות םלשלין ולאשר על 3יחו שתי ליסראות םל3ד א3נ0ים ו3גדי סשי ל3גי 3יתו (1260). חססים חאלח אשר הועמסו על היהודים עד סוף הסאה הייה ר3ו חסיד והיו סינים ססינים שונים. רק סין אחד אשר נ3רא 3עת ההיא ראוי להזכירו 3םר0 3י יש 3ו דעה מיוחדת להסיץ אור על יחוס הנוצריות אל חיהרות. ח3חן 3ערםור0 צעק חסם על איוה עירונים אשר סכרו או השכירו אח כתיהם ליהודים ואינם סשלסים לו עוד את חקם. הערצסישוף צוה כי כעלי הכתים האלה או ישלמו לכהן או יכריחו את היהודים לשלם חחחם (1240). אחרי סרס החםשרו כי היהודים צריכים לשלם לכהן שש ליסראוח לשנה וסאו והלאה אם יקנח יהודי כית או ישכר סן הנוצרי צריך הוא להתםשר עם הכהן על הסם השנתי אשר ישלם לו(1273). חסם חזה הוא ראשית המסים אשר נקראו כשם .00 הפעיל•(Jus Stolae, Stolgebühr) אשר היו חוק לכחגי חנגצרים כאמה ארצות עד הסאה חיים והוא מיוסד על הכלל כי כל יהורי לוקח סקום נוצרי ובוה טקסה סיפוק הכהן הנוצרי כעירו. ' הספים העצומים הכריחו את היהודים להלוות ברכית עצומה כאשר אפר כפירוש רבעו תם (ביק דף ע׳ כ׳ דיה תשיך) וכסובן השנאה להם גכיח. אף כי סעת לעת נתנו חוקים לחגכיל את הרבית כסו בבייערן כשנח 1266 אשר שם צוו לכלחי יקח יהודי יוחד סשגי חעללער לליסרא והוא ארבעים לסאה. כץ חלוחצים אח היהודים היה האפיפיור אינגץצענץ הד׳ ראש המדברים. אף כי בעתו הגץ עליהם סעלילח הדם. האפיפיור הזה צעק על התערב היהודים עם הנוצרים דשנה את חוצק אשר צוה על היהודים לשום אוח סיוחר על בגדיהם. אסיפות חכהנים (קיגצילים) הסכיסו על יח במיעץ(1259) כברעסלדא ובמיק(1267). גס שבועת היהודים אשר לפנים היחה רק קיום חקיהם נשנתה באופן אשר טנחו חיתח להשפילם. בדארמסונד נתקן כי כל יהודי המחויב שבועה ישבע בפגי כחן נוצרי בחתו את ירו ער ארטבחו בספר אלה שפות, וחוק הלאומי Schwabenspiegel חחקץ כי יהודי הנשבע בפני ב־ד יעמוד על עור חדר. גם הרדיפות לא חדלו ובשנת 1267 האשימו את יהודי פפזץצהיים כי חרגו נערה נוצרית ויסצו אח דמה דשליט את גויחח אל הנהר דספדו נקים אשר געשו בגדתה לםע| הסת בם את העם אשר חרגו הדג רג אף הכהגיס היותר נכבדים כבעדמאלד סרעגענסבורג הסמיף היותר נכבד בעת ההיא ו«םם מאקוינו(Thomas Aquinas) הפילוסוף היותר נחשב עד עתה בחכנסיח חק«ליח עזת לרעה אף ט אסרו להרוג את היהודים. לעמת הרעות אשר סבבו אח היהודים מכל צד לא יכלו חאמללים האלה לעשות מאוסה. גדולי הרבנים נאספו במיינץ (1223) ועוד שנית באחת עד הריין לערך(1246) ויעשו תסנוח נגד המלשינים דוהירו אח העם לבלתי נשוא ונתץ עם הגוים ברמיה יאמרו על כל איש לקבל מינוי סן הפלטת. כי דברם האלה היו בלי ספק סטח לרדיפות ולעושק (שרת מחרים