Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

ג׳ תיטש 44 בשנה ההיא (1230) מדר פולדא ובסקרה חוה מעאגו ראשונה את עלילת הדם במלואה. שונאי היהודים בת סלבם את העלילה כי הסיתו היהודים חסשח נערים בגי בעל רחים דסיחום ויסעיאו את דסם אל שקי עור להשחסש בו לרפואת בשסע נוסעי מלב אשר היו בעיר בעת ההיא עורו לתה ול־ב אנשים תשים נהרגו. יושבי העיר שלוע אח גויות הנערים אל הקיסר פרידתך השני אשר חיה אז בחוד גענויא והקיסר אשר ראה בחרסיתם אסר לחם נסהתל אם סתו הנערים לבו וקברו אותם. נדבתם האלה קרו גם בוואלפסחיים ובוואלפסהאגק בשנה ההיא. נקיטעינגק ובאודמענבורג בשנת 1243 ובלי ספק סאורעות רבים געלסו ססנו. הרדיפה היותר נוראה קרחה בפראנקפורט דסיין טיג סידן היא א<(1241). זדי פרטי הסבה יש סחלוקיח בסקודוח אבל כלם סםניסים ט^ נתגלגל הדבר עץ• יהודים סוסרים. כסאה ושסנים איש ואשה הוסתו ובתי היהודים נשרפו באש. העלילות אשר בדו שונאי ישראל סלבם בעת החש חץ אץ מספר. לרוגסא נותר עלילת הסרסתם. בעת החש (1241) באו הסרטתם ססזרח אסיא לאייחפא לשלול שלל לחשסיד ולחרוג וסיד נפחנח דנת עם ני חטרטתם חם יהודים הץשבים בהרי חשך דחודי אירופא קראו להם וישלחו להם נלי דץ »דה. גם עלילת חחוסטיא לדעת יחידים נתחדשה ביסים החם. חוסטיא (Hostia) סלח תסיח והוראתה קרבן והיא נמה קטנה אשר בה ישתמשו כהני הקטוליקים עד המס בעבודתם דאסת ד זרי ברכת הנהן תתהפך חוסר חחוסטיא לנופו של ישו. על היהודים הלשינו פעסים אין מספר ד יקנו או יגנבו הוסטיא כזאת לחתל נח וכאשר יעשו כה נקנים נסחט »א ססגח דם. העלילה הראשונה סעץ זאת »אח בשנת 1243 נעיר בעליטץ הקרובה לנערלץ, אשר עתה (1908) נתיסד שם בית חנוך לנערים יהודים חלשי דעה. אכן הדבר בספק,' וקרוב »א כי הסעשח בדו אותו כסתם סלבם ביסים סאוחתם לפרסם אמה נס ולהגדיל את בית תפלתם. הבטחון בנדיבים. סעת רמת התייפות התחילו היהודים לבקש עור סאת הנתבים. הקיסר פרידתך השני באשרו אח חחפש אשר נתן היינריך הד׳ ליהודי וואיסס אסר כי על פי חסכסח נתלי הדור אץ שמץ אסת בעלילה אשר העלילו על היהודים כי ישחטו נערי הנמתם להשתמש בדסם, אודי ני אף דם בהסות אסור להם (1236). גם האפיפיור אינסןעענץ חד׳ כתב אגרת לכל כהני גרסניא ומחירם לבלתי חח יד למלשינים חסאשיסים את היהודים ט יחרגו נער נעת לחג הפסח לאטל אח לט בהסבה(1247) אף שת אחנוח שונות הסכימו על הדבר חזה. אכל כל העמל הזח חיה לתוהו ומעב היהודים הלך ורע לא לבד ספני הסח החסון ט אף ספני קנאת הקיסר והשרים איש סרעחואשר כל אחד ואחד תאב לספי היהודים. כי ביסים האלה הלך כח הקיסר הלוך ודל תחת אשר יד חשתם גברה. ותחתיהם גברה יד חעתם אשר סררו בשתם תם אלה גנשו ביהודים. דוגסח תב מה סעאנו באוסטריא. הדונם אשר שסו נם כן פרידתך השני נלחם עם הקיסר פרידתך חכי. הקיסר לנד את העיר וויען ולסען חמות את לב העירונים אליו הבטיחם. ני לא יחן שום יהודי לאחוז כשררה פן יארעו אח תנועתם