Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

Die Säratu Jüsofa. 165 65. ויהי הם מריקים שקיהם והנר. איש צרוי־ כספו בשקו. ויאסרו אל אביהם, מה נבקש, הושב לאיש צרור כספו, לכה ונשבר אוכל לנו ואת אחינו נשמור ויספנו משאת גמל, משאה איננה בבדה היא. 66. ויאמר יעקב, לא ירר בני עמכם, רק אם הבטיחוני נגד אלוה, אשר אתו תשובו אלי בלתי אם יקוגר עליכם ואין פותח. ואחרי אשר הבטיחוהו, אמר, עד אלוה בינינו על אדות מה שדברנו. 67. ויאמר להם, בני, אל תבואו שמה דרך שער אחר, רק דרך שערים אחדים. אמנם לא יושיע לכם זה מאומה, בי המשפט רק לאלוה הוא; בו אבטח ובו יבטחו קויי אלוה. 68. ויהי בבואם, באשר אמר להם אביהם, לא הועילה להם זאת מאומה, רק מלאו כזה משאלות נפש יעקב. — הנה הוא איש מבין מה שלמדגוריו, אכל מרבית אנשים בל ידעו. 69. ויהי כאשר באו אל יוסף ויקא את אחיו הביתה. ויאמר הנה אני אחיך, אל תעצב על בל אשר עשו. 70. וכאשר מלא את אמתחותיהם אוכל שם את הגביע בפי אמתחת אחיו. אחר הדברים האלה קרא הכרוז לאמר: הה נוטעים, נגבים אתם. 71. ויפנו אחיו אליהם ויאסרו, מה נעדר מכם. 72. ויענו ויאמרו את גביע המלך נבקש, ומי שימצאהו אוכל משאת גמל ינתן לו. אנכי אערבנו. 73. ויאמרו אחיו באלוה נשבענו, הלא תדעו, כי לא באנו לשחת את הארץ, איננו גנבים. 74. ויענו ויאמרו: ומה יהיה עונש הגנב, הלא תכזבי•. 75. ויאמרו, אשר ימצא בפי אמתחתו יהיה ענשו כאשר נענוש אני את הרשעים. 76. ויחפש באסתחותיהם טרם חפש באמתחת אחיו וימצא הגביע באמתחת אחיו. ככה נתנו רעת ומזמר. לייסף, כי לא גיתן לו לאחוז את אחיו לפי משפט המלך — זולת ברצון אלוה. אנחנו נרומם למעלה את סי שנחפוץ; ונשאה על כל בעל דעת — דעת עליון. 77. ויאמרו אם הוא גנב וכבר ^נב גם אחיו. ויסתר יוסף את זאת כלבו ולא הגיד להם מאומה. ויאמר בלבו: הן רע מצבכם ממצבי אז — ואלוה יודע מה תדברו. 78. ויאמרו אליו; גביר! ה: לי אב זק; ונכבד; קד. נא את אחד מאתנו תחתיו, הלא גראה, כי איש צדיק אחה. v V. 72. Von der biblischen xuXuco!xavuia wird hier nichts erwähnt. V. 76. u. 76*> gehörten der Predigt Mobam. an. Die Reflexion geht aber huf andere Quellen einer Josef-Oeschichte zurück. — Hier fehlt vieles, was in Oen. 44 erzählt wird. l