Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

Die Sflratu Jflsufa. 163 •47. ייאסר [האחד הגיצל סהשני הגערים] שבע שגים תזרעו כסדי שגר. בשגה, ואשר תקצרו תותירו בשבלים מלבד המעט אשר תאכלו. 48. וקמו שבע שגי רעב אחריהן ותאכלגה טזה אשר הכיגותם לפגים מלבר המעט אשר פקדתם. 49. אחרי כן תהיה שגת מטר לבגי אדם ובשגה ההיא תדרכו עגבים. 50. ויאמר המלך, קראו את יוסף. ויהי בקראו השליח ויאמר יוסף שוב אל אריגך ישאל איתי מה זה היה להגשים אשר חתכו את ידיהן, הגה אדוגי מבין את גבליהן. 51. ויאמר המלך להגשים מה זה היתה מזמתכן בעת אשר גשאתן את עיגיב: אל יוסף. ותעגגה: חלילה! לא גראה און בו. ותאמר אשת הגביר: עתה האמת גלויה, אגי גשאתי את עיגי אליו, והגהו איש אמוגה. 52. ויאמר יוסף: טוב שידע אדוני, כי לא רמיתיו בסתר; הגה לא יאשר אלוה מזמת הגובלים. 53. גם לא אצדק גפשי, בי יצר לב האדם רע, אם לא רחם ירחמגו אריגי. הגה אדוגי רחום ויכפר עון. 54. ויאמר המלך הביאוהו אלי, אלופי'ומידעי יהיה לי; ובעת דברו אליו, אמר, מהיום אתה תהיה על ביתי. 55. ויאמר יוסף: שימגי על האוצרות בשדה, כי לצבור בר אדע. 56. ובכן גתגו ליוסף ארץ לשבת באשר יחפוץ, כי גגדיל חסדגו לבל אשר גחפוץ, ולא יגרע מצדיק שכר; 57. אמגם יתרון טובה הוא השכר לסאמיגים ויראי אלהים בעולם הבא. 58. ייבואו אחי יוסף ויגשו אליו ויכירם והם לא הכירוהו. 59. וכאשר מלא את כליהם בר, אמר, הביאו אלי את אחיכם מאת אביכם, הלא-תראו, כי איפה שלמה אתן לכם ומכלכל טוב הגגי. 60. יהיה אם לא תביאו אותו אלי לא אמכור לכם אוכל וגם לא תקרבון אלי. 61. ויאמרו אחיו, גבקשגו מאביו; כזאת געשה. 62. ייאמר לגעריו השיבי כספיהם איש אל שקו, אולי יתבוגגי בשובם אל ביתם ואולי ישיבו הגה. 63. וכאשר בא־ אל אביהם אמרי, אביגי, ימגע אוכל מאתגו; שלח עמגי את אחינו וגקח א־כל; שמיר היא אתגו. 64. ויאמר אביהם האפקוד אותו בירכם כאשר פקדתי את אחיו בידכם מלפנים. אלוה שומר גאמן ורב הרחמים. V. 60. Hier kommt Mohammed auf die Erz&hlung in V. 31—32 zurück. Sie bildet somit in der Josef-Geschichte einen integrierenden Teil. Die weiteren Verse machen den Eindruck, der sei der Mann der Pharao und Potiphar seien identisch. — Es fehlt hier ▼iel von dem, was Gen. 40—41—43 erz&hlt wird.