Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 176 - 177

177 «שירי ענחר I יתאר את יפי'»ובל אהובתו. יח ללבבות הבנות 1Wn T T : T ׳יז י' חצי מבט ל» לטוי תרופות.!] חלפו עתות חג בינות לבתולות, י * * * ** * דמו ‘שמשות-עיניהן צביות. י *; ז יי *• •י* 1 י * המיתני חליי •^תוף ןןרבים צפנתיו-אך נ?ןטםו עהבים * י ♦ « # f י נטתה-ו&מר?עיף עץ רענן t1 2 הניע פארותיו תחי ש 1] חמית בחציה ומדמו אותם משכרת ולא תפרע. (תרשיש שער ג׳ ק#ו] אבל כי משכו קשת לתמם והרגו איש והם זכות וחפות (ר׳״י תלוי צד 47) . אלי תגפם בהצ-י עיניך י. , [ראב״ע 48]• 2] ~ כסעיף} הדם תטה צביה עת תרקד ופרע שערה תפרע. (תרשיש שער ב'• ק״ו) זמה אמר כהוד קומה כתמר זהרוה יניפה תנופות (ר״י הלזי צד 49 הוצ, אחיאסף), U►• לוח ארץ ישראל 176 .הנשמע כדבר חזה?—אותו(כלאמר אח ענתר) אסרת בבבלי מלך פרס, ואתה ישן לך במנוחה, חייך לא אזוז מכאן עד שתספר לי את.דבר יציאתו לחפש. נקבה לי שכרך אשרתאסף בלילה אחד בבית״הקפח ואתן לך״.חמםפר הוציא את ספרו ויקרא בו עד דבר שחרור ענתר. ואז קרא הערבי: «ישלם לך אלהים ■ בפעולתך. השבח רוחי חלף עבר יגוני. הא לך דינר בשברך ביחד עם תודתי״.' הערבי שב לביתו שטח וטוב. לב, שח לאשתו את בל אותו המעשה, ויפיסה ויאבל וישת ופניו לא היו לו עוד, r -