Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915
- Date
- 1915-01-01
- Page
- Seite 156 - 157 (sequence 110)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4789469-6448712--5121-4864220- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
157, יוברביהב״נ בית יעקב / נסע בעצמו לחברון בית לחם ועוד לעשות חוזה על החומרים הנדרשים, ולהשתדל שלא יגיע שום עכוב וצזפריע להבנין1*. כשלש שנים ויוחד שבתה העבודה בבית מקדש המעט הזה. כי בנין הביפה צריך שיחי׳ בהתמדה ובזריזות ואי אפשר להפסיקה ול*ן לא התחילו׳ לבנות בהכסף שכא טהטשולחים קטעה קטעה, כי אם המתינו עד אשר יאסז כל הסטם הנחוץ לבנין הכיפה וזה הי׳ רק בשנת תרב״א ואז החלו לעבוד בזריזות עד שגמרו את גולס^הבותו׳ח עם טור השלישי של החלונות ואת. .הכיפה הנחלך^מממעל לה, ובהרף תרכ״ב נגמר חבנין כולו לשמחת לב בל אחינו שבירושלם, היום שבו נגמרה פסגת הכיפה הי׳ יום טוב לעדת האשכנזים כי הבניה דורשת שהפסגה הגמר במהירות גדולה ולכן השתתפו בעבודה הזאת מלבד הפועלים החדירים נם כל האשכנזים שהי׳ לחם היכולת■ להביא סיד ־ואבנים אל הבונים העומדים למעלה, ומה נהדר הי׳ המראה לראות את ההתלהבות של העולים ויורדים על גבי 1) בפנקסו הקטן (כעין פנקס וכוונות שבוטנבו) ׳*נמצא בידי יורשיו תבואות ההוצאה'של בל שבחן בפרוטרוט■ ואפילו ההוצאה היותר קטנה'טגרוש אחד, לטי וע״י פי הוצאה וטענין הדבר שבבל החשבון לא-טצאנו שוס שבר כעד עבודתו הרבח הזאת. 156 לוח ארי; ישראל ס בשבוע כסף מקופת הכולל בעד כל ההוצאות הדרושות להבנין. מלבד האדרבל הראשי הפקידו גם מחגדם שני שהי׳ בא כפעם בפעם לפקח על■ הבונים. מיהודים לא היו אז בונים ומסתתים (ורק נער צעיר אהד בשם זעליג למר כבר את מלאכת הסחות ויחי אח״כ לבנאייפשוט) אך בהפועלים הפשוטים היו יהודים רבים בני בל העדות השונות שהיו כירושלים, שכר הפועל היה אז מארבעה עד חמשה גרוש ליום. למשגיח על הפועלים כלם הופקד מר הלל שרלין יליד ירושלם ׳) שהי: לו''ידיעה מעטה בעניני בנין והי׳ מעורב עם הגזים ■ הבונים (ויקראו לו בשם חליל) ושברו לשבוע היה 30 גיוש (6 פר׳). אבל מלאכת הנגרות וחרשת הברזל ופיתוח האבנים נעשה הכל ע״י אומנים יהודים. אבני חבנין השונים הובאו מבית לחם דיר יאסין ועוד.' אכל את הקורות והעמודים הנצרכים נאלצו להביא בגמלים מיפו ע״י הסוחר מר בן ציון ליאון, והמפקח הראשי הי״ז וואלפינזון הנזכר •■1) ר' הלל שרלין הי' פילידי אןהיק לובש בגדייארץ חקדם ומדבר בן בשבת ערבית והחוקר הנודע בחקירות ירושלים ד׳י׳ר מאבלער מוכירו בוברונותיו הראשונים מירושלם למנהלו ומורה דר׳בו ברובע היהודים וכותב עליו שמצאו לאיש ישר המכין הימב גרמנית וערבית.