Mannheim
Compact Memory

Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 146 - 147

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Luaḥ erets Yiśraʾel
Volume
שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915
Date
1915-01-01
Page
Seite 146 - 147 (sequence 105)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
63% known words query
IRI
…/4789469-6448712--5116-4864215
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

147 יובל ביהכ״ג כיה יעקב י■ ׳<־׳־'-־■ ׳-־׳- שלוו ראשי העדח החולפת והחוב לא הי' כי■ אם חת גופני, ואהרי השתדלות זבו להשיג פסק דין שהחצו הגז׳ העומדת בסרבז רחוב; היהודים .וגובל בצד דרוב ייזחצר •ששם ■יסק■ הר|שב״ן ז׳ל ניהכ*נ, בשנת כ״ז לאלף הנוכחי, ש\יך לע)רת היהודים.האשכנזים כב שנקרא בספרי הממשלה דיר "אשכנז" מקלט■ עדו האשכנזים1). ואף' שזב( בדי; השתדלו להתפש! 'בשלום •עם מחזיקי הנחלה י וזה י ערך /בשנתים וא נכנסו מיד '1החזיק בחורבתם ויחלו/ לתקן אר הבית שבקצה הצפוני.של החצר שלא נו־לב ב״ב ואותו יחדו לבית המדרש ויקראוהו בשם מנחם ציון, וזח הי' •כשגתתקצ׳ז. ומעטיטעט תקנו-גם את יתח בתי החצר "כוננו בה בית טבילה, הכנסת אורחים וכר,/ואז ככלות 1) ג״האילאם* [פסק דין] הראשון ’עיצא ג!ן:ית הסיפפט :•־־יעלים בענת• 1235 ,להחג/׳רא* כתוב'שנתן )עפ״י. בר)שת "־*בם באשי (ר״ל חכם גדול) ך מנחם מנדיל [הוא ר׳ מנחם :־:דיל משקלוב תלמיד•הגר״א] והחכם באשי ר׳ זלמן [הוא "'"ו שלמה זלמן צורף] ־ ובו■׳ נתבארו.בל מיצרי החצר לבל ■חיתיו ובחמש שנים אח״ב בשנת! 124-0 יצא אילאם מהממשלה ׳־אשית במצרים עפ״י בקשת ח׳ שלמה 1ילמן הנזב' שהלך ־:צרים י במו שבארנו במאמרנו היחודים בארץ הצבי במאספנו ־־שלם ובו נכתב שהמורשה הוא , ר׳ מנדיל הנ״ז ובשנת 1252 שיגו פסק דין בי פטורים בני העדה הנוכחית לשלס * r החובות שחבו ראשי עדת האשכנזים במאה. החולפת משום ־־י' רק חובת גברא; v ו 146 לוח ארח ישראל ץ ה הריבו את כל הבתים אשר בחצר בית הכנסת » _ ואת הקרקע לקחו להם לאחוזח. .הרבה הל$ה סבלו •בזמן הראשון לבואם, אך כל עמל ותלאה לא בבדה .*להם נגד החפ,; לשבת בעיר הקדש לרצות את אבניה זלחוגן את עפרה, הצעירים שבהם החליפו את בגדיהם בבגדי אהיהם הספרדים;למען לא יתנברו בעיני יושב הארי; וילמדו גם את , לשונם* ונוסף לזה התאזרו ברוח סבלנות חזקה לישא ולסבול חרפה «49<^ י וכלימה ולתת . גיוס למכים ולמש א 0,- ולבלי לענות לחורפיהם דפר וזה 'הועיל להם. לתקומתם ולרוחתם. ויהי אחרי אשר התאזרחו בבר בעיר ן אף כי מספרםיהי' מעט מאד—כי מפני קשי,וסכנת הדרבים לא רבו אז׳ העולים לירושלים—התאמצו. להשיב להם בעזרת הממשלה את נחלת אבותם, את החצר הגדולה שבבר נקרא אז בשם חורבת רבי יהודא החסיד ע״ש 'מיסד הישוב'הקודם ר' יהודא החסיד משידליץיטחוז .גרודנו2),-בחטענה כי קרקע החצר לא נשתעבדה להחוב ׳1 y] וקני הדור ההוא סיפרו כי התזשבים לא גנרעו'להעםים "שק חמיש אן פחמים על גב יהודי אשכנזי •זקן ונשוא פנים.. ־ ... 2] את קורות דברי ימי מישוב *של התקופה חהיא / •והחורבה, נבתוב במאמר מיוחד בשם לחורבת ריה״׳ח״־במאספנו הספרותי ירושלם. ׳, I /

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.