Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 22 - 23

<9 V 23 מחיי הפלחים יביאו את בהמותיהם ללילות אחדים למען -הטיל את כלליהם, ובשכר זה יקבלו רוטלים אחדים של קפה או סוכר.— הפלה משתמש בהגללים גם להסקה, מערבים את הצואה עם קש והציר ועושים מהם •עוגות עגולות, מיבשים אותן על קירות הבתים לנגד השמש והיו העוגות ההן להסקה כמו פחם. הלחם יאפה על פי הרוב בתנור מוסק מעוגות כאלו, ומובן בי• מדקדקים שהלחם לא יגע בהן, יחזקאל (די י*ב) נבהל בראשונה בשמעו מצות ה׳. ועוגת שערים תאבלינה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם*.— ונפשו שבה למנוחתה כשאמר לו הי "ראה נתתי לך את צפיעי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם".— 'גם הפלח יתעב גללי אדם' ולא יטמא את הגורו בהם.—, הגללים שאינם ראוים לעשות.מהם עונות להסקה 'אוספו לתמרים המרים, וחזון י נפרץ הוא לראות סביב הכפרים תילים מתנשאים כמו מגדלים. — v מעשה ואורחה באה ממצרים ותעבור יעל כפר .בית דגן" ויראו האנשים את המגדלים האלה צפוים ועומדים ויחשבום למצבות-על קברי..קדושים. a ־ י .*•־ י # י ✓י W /■״/״ לוח ארץ ישראל "פלח" יקרא אך בעל האחוזה ועוזריו נקראים בשם ״קתרוס״.. לפני התחלת החרישה תערך תפלה- מיוחדה. -ע*י הכתיב (חזן הכפר) ובכפרים נוצרים. ע״י הבוסר, ,ואם אין זח ככפר אז בעל האחוזה בעצמו מברך הברכח הידועה: ״בשם האל הרחמן והרחום״1— והעבודה מתחלת. במחוז ,עזה* יחוגו חגיגה מיוחדה בכל זמן התחלת תקופה של עבודת האדמה, החגיגה הזאת נקראת מולוד ובעל האחוזה מזמין לכבוד היום .«כתיב"• אחד או שנים ואחרי העריגנו שיר תודה לאללה יזבח זבח ויעש סעודה שלמה לכל המוזמנים. החרישה והזריעה ■ תחל באור הבוקר. ויפסיקו ■כשעה לפני הערב שמש באדמת המישור,' ואם הכפר לא רחוק יביאו בלי המחרישה אל הכפר או אל ־האהלים אשר על השדה, ובמקומות ההרים, יסתירו את המחרשה במקום מסותר מעין עוברים ושבים. ־הזיבול אצל הפלחים ■ נהוג באופן פרימיטיבי ופשוט, מביאים את הזבל ומפזרים אותו על האדמה המיוחדה ■לעבודה, או באופן .עוד יותר פשוט, מביאים אח העדר על האחוזה לשבועות אחדים, והגללים שמטילים שמה היא הזיבול היותר טבעי. באחוזות אשר על ־ההרים משלמים . הבעלים לרועי צאן ובקר למען * י י' .<־ W־'.' V 'י.־*'.*