Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 142 - 143

m! fink**; V. ,ר ״J >,.: «s»v: יי׳"»?Sa.: * ל:־, אחי לדאבון.לבי לא בחרתם ■ עת מוכשרת ואז אמנם שאסור לי לגלות דברים' שעוטרים כרומו . ';; Lv עולם המדיני . כעת, ובפרט לפגי אנשים זרים שאינני מכיר אותם אבל מפגע שהכרתי *יי iS-;■י ׳ ׳׳:^יי; .׳מ*ו;7 sSN;V*'• : A - ׳ w..!* Ä.'•‘.'־•»«» A* *! *יי* % ף W*> I אנשים כנים וישרים,אתם, ואין לכם כל כונה לגלות לכם סוד שמלחמת גדולה, קרובה' -ץ תורכיה ורוסיה, וממשלתנו עתה' טרודה באד ודבז״י בקשתכם לא ימצאו מסלות עתה 1 והממשלה לא תוכל להתענין עתה בדברים ויתנם תעשו הוצאות. ואף. אמנם דברי הפחה |יו דברים •המתקבלים על חלב, לא אוכל לדעת אם בא|ות לטובתנו כוון בדבריו אלה או פשוט מפני #חפץ ישומי מכשול כדרכנו . . למען נשאר במדינות . י י 1 ׳T ■ י ■ . \0 דבראנ׳יא ל־תישב שמה, כי ביחד עם זה שדבר הציע לפנינו הנחות רבות, כמו : שנים ונם תמיכה;: * . - ׳.• שעיקר מטרתנו ומנמתנו ־•תה רק זו 'שנתיישב בארץ תורכיה שהוא, לכן לא; שמנו לב לדבריו . ולכל:הצנגתו: של;|| הפחח ורק לצאת ידי חובותנו נסענו לאיזה; iörTfea י יי^' . * f&Ä ׳;לד - ב־ובראג׳א, והבטיח א־מתנו מהעושר שלח, ■אבל יען US**«• Cu* m PC tf-Vj•״?׳. ' :הראה לגו• לראות את האדמה, ואס אמנם. האדמת.״, ■ •■׳ * ׳-־..*■-ד;■.■-•:., .׳ '< ׳.?צי*ר$*י§ י! י■ * י . .* ■* 4 •י י', ז *«£־<)••' ־ י י. י• ,-■•־• י, rv..t v׳ י *5;..i . Ist *־. ■\ - *■!*£ ז '• -.זי, y..jy להורות לגו הדרך נלך בה, חן בכלל חענין והן בעבודתנו בקושטא בפרט, ובכן בקרנו את' הפחה והצענו לפניו את.בל מטרת נסיעתנו, הפחה קבי אותנו כאהבת ובכבוד וחראה^נו אח הכתו'ושמע את דברינו בכובד. ראש וחתענין. מאד במצבני ברומגיא ובמטרת נסיעתנו, ושאל אותנו על הסבה שחפצים אנחנו לעזב את ארץ רומניא שהיא לפי ידיעתו ארץ כמעט זבת הלב ודבש, אנחנו כמובן לא נכנסנו. עמו כדברי מדיניות רק פשוט בארנו לו, איך שארץ רומניה חיתה תחת ממשלת תורכיה ועתה פרקה עולה מעל צוארה והחלה• להציק ליהודים בחוקים מעיקים ובגזרות. רעות,. החלטנו לעזב אד, הארץ הזאת ולהתישב בארץ תורכיה תחת , כנפי;אמנו הקודמת ממשלת תורכיה וביחד עם. זח אנחנו .נותנים היתרון לא״י שהיא קדושה לנו עפ״י■ מסורה דתנו, * ובדעתנו לפנות כבקשתנד לממשלת תורכיה שתמיד לבה טוב לעמנו ושקבלת כבר . בזרועותיה• את בני עמנו בימי נדוש שפניה,. שהיא גם עתה . ״ # «י ׳י¬ תקבל אותנו בצל חסותה ותתן לנו כברת ארי; חתישב עליה, בנוסח כזה חיה כתוב גט בקשתנו הפחת '&,< ששמע: את דברינו אלה בו?ג#?ןניגותי מרובה פגה,1אליגו בדבריו א4עימים־.1אמר