Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912
- Date
- 1912-01-01
- Page
- Seite 134 - 135 (sequence 114)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/4789469-6448710--4652-4864063- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
**׳׳-. / י הולדות הישוב בנ*ל העליון 135 ׳ ־/. ־׳- •־✓ ־/ ־• .*•יי.י,"־/..־-/, ׳.היו שיכינקליהודים ועד היום יש שב הכל אדמה ־;קיא _מזמן קדום "בוסטן אל/ יהוד* לאבר :־ם היהודי«.;• ׳ / .׳■ חברת ישוב א״י נוסדה יעיד מבריא עוד ־;;י שגת תרל״ח ע״י איש אהד ר׳ שמעון בערמאן ■ ׳:׳נא מאמריקא, ועשה תעמולה בי; יחו1י א״י לעבודת א־מח, וחבר גם ספר קטן אחת זה בשפרדהמזץברת;•:־ם ״מסעות שמעון*, בו מתאר את 4ב1ר,,הישוב וגוחן •״ תכנית לזה, ובדברים המים ומואבים את הלב -א מתאר אח ־טוב .הארץ ומשבח אותה בי . ארץ ••;־־אל היא גם היום ממש ארץ זבח \ ־ חלב ודבש, •אנכי הנני מודה שבין יתר הדברים"!שעוררו אותי ־־כי, הארץ ולחישוב יש גם הלק לא< קטן להספד : ד־ה שקראתי אז. הוא י עבר י אח״ב;בהדן לארץ י באמחקא וגם ברומניא היה, ועשה נפשות לרעיינו 1); י בעתו; המבשר שיצא לפגי זמן' בקישטא —ה אורגן •של הציונים קראתי פעם ■לפני שנתיש . י ,,־יבר הג היובל של גדרה" שבץ שאר^בךים הוא חושב דמה בין פיסדי המושבות השונות״בי את המושבה כני יהודה" יסדו יהודי טבריא, ולא נכון הדבר בי לא י־ידי טבריא״נ־י אם׳ יהודי צפת קנו מקודם בברת א ־מה מעבר הירדן,בדרך לדמשק ליסד שם מושבה 4 I' י' " , ׳ ־ י. *) י« להזכיר עוד כי לפני הרעש הגדול ־ב-?יפת ':־ הרב: יד׳ ישראל בגן מירושלס ישוב כגליל העליון ^׳צל ד: פר ג׳ירמיך ומפני הרעש נהרג ולא נבנה עוד. 184 יוח ארץ ישראל < ־׳■. '✓-־׳-y ־ ־׳-־ ־׳•-־׳ ■׳ r-y■ ״׳- '.•/ ׳•■׳.''.'׳ m בבפ״ש שקיו יהודי ארין ישראל,אנב• אדבי רק מגלי■־ העליון ששם־ אנחנו יודעים אחרת לגמרי, שמ־ז . היו בפרים שישבי שם יהודים עובדי אדמה מזג¬ י ' V■ , י קדוש- אגבי בב־אי לא״י לפני שלשים שנה מצאת• עוד בשלשים משפחות יהודים בבפר פקיעין שישב¬ ■ מזמן קדום ורובם חיו עובדי אדמה, והמועט שלא עבדו את אדמתם חיתה הסבה מפני ׳שעול העשן־ ־׳ r* ז׳חמסיש שלל מאתם . את האדמה והיו מוברהיב לסבוב בבפו־יש בבעלי מלאבה שונים, אבל נשותיהם זבניהס עבדו גני ירקות אצל' בתיהם כבפר, ובבא¬ לבפר פקיעין קשה היה לי להבחין בין משפחות היהודים ' למשפחות הפלחים הערביים, ועד היום נשארו משפחות י אחדות שיש להם מעט אדמה שם, בן מצאתי אז . משפחות אחדות כבפר שפרעם סמוך לעבו שהיה להם אדמה. חצי הבפר מירון היה שייך ליהודים ספרדים מצפת, ומצאתי גסשס איזה משפחות מיהודי מרוקו שישבו שם ועבדו..נקי ירקות, אהדים מיהודי צפת קנו ,את שליש. מכפר גייאוגי ששם עתה המושבה ראש פנה וגשאהתישבו שם, אגבי מצאת־ עוד שתי משפחות שישבו שם. בכפר הטין אצל טבריא היה ליהודים מטבריא הבל אדמה״־מלבד, גן חאתרוניש של בולל ווארשוי, מסביב לטבריא חיו'חלקי אדמה 1 ׳.' I