Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 102

־ בארץ־־אבות ציור: מאת חנה לרבץ \ מקדש לאמי היקרה ■ זחחעד^ מרת. דבורה זכרה יבך־כה. * * ׳ \ ״ א. י \; חג האסיף עבר ואתו הלף גם חום הקיץ •־:יער, נועם אביבי ומבושם נרגש כהמושבה פ ... ־:•עוטרת. בפרדסים מקושטים. בתפוחים ירקרקים; זרנהבים, ומה רב העונג,לראות את העצים ( הרבים איטי נטל פירותיהם יכריע; את ענפיהם עליי ארץ', ונדמה באילו מבקשים הם להקל מעליהם את עולם ■יי w *• *■ , י י ו"*״’ •1 ,-.-ו ♦ . \ ■ ■י״ ■ בפרדסים רבים י כבר קוטפים. את חפירות, צעירים וצעירות לבושים בכובעי קש רהבים עומדים וש־ים,;!»לו •יושבים על הארץ בוררים את ■התפוחים למיניהם וכורכים כל אחד ואחד מחם. בניר משי י■׳.,, *; י . , . # י « •ע •ר־כשים בתיבות למק יחיו מובנים בבוא אורחת הגמדים המובילים לחוף יפו, אלו חם הרכבת ההיה המקשרת■ את הפרדסים להחוף. 102 לוח;ארץ ישראל. .והאשכנזים], שיתחלק בפשר הנ*ז ובתנאי כפול ש:־ הכסף שיניע מהקופות לעי״ק ם׳ וא׳ ישולח לפה מירושלש תיו עיש א׳ מחדר הספרדים וא׳ מחר* האשכנזים דפעה׳ק ואש ישנו דדו נעורר ע״ז בצד:• " V, וע״ז בעה״ח הדר האשכגדס פעח״ק צפת״ו• נאם רק' שמואל העליר. : נאם־ פנחם?הרב. .. ונאם הק' מרדכי סג׳ל... שלום. . * * * מכתבי־חפשר האלו, נכתבו לפני ארבעים (שתים שגה—בשנת תר״ל. מאז עד חיום, לא"פשי" אחד נעשה בין הספרדים והאשכנזים; ולא פעם אהת התאחדו. יהד,. אך לדאבוננו, נפרדו מהר בקטטות וריב, עכשיו הדור הצעיר בא״י אשר אין: לו הפין לא ב״חלוקדד ולא כ״שדרוגי״ם׳־ ו״מעות יחיד", נתאחד עיי הארץ, השפה וחלאם,שמקשרים ומשלבים אותנו לאהד והיה יחיה הדור הצעיר בא- הספרדים, האשכנזים התימנים ויתר העדות, לגוף אהד; לעץ אחד: עץ הזק מאד, אילן אשר ענפיו מרובים, ,ואשר נם רוה שאינה מצויה לא. תעקרו משרשו! יום השני ו' כסליו תוע״ם, ניום צאתי את ימשלס להשתלם בלטורים באירופה;