Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 34 - 35

כצללים ישבו' סביב אל הקירות ויתנועעו בצללים,- לפתאם גפל אדם מלוא קומתו ארצה ויתגלגל עלי" הרצפה. "חולי־גופלים", אמר לי השמש וירמוז אל השובב ארצה.—סלסולי ההזן ונעימותיו צלצלו בל בך מלאים יגון. רגש עגום לחץ את לבי בצאתי מבית. הכנסת דרך -מבואות "הגיטו" האפלים והמעופשים.- נשים וילדים חורים פגשוגי במללם את הז׳רגון הספרדי—שארית הפליטה מתור־חזהב הספרדי שלהם בארץ ׳ ספרד.—ופה, בעיר העברי הראשון נשארו זרע־אברהם אלה זרים ביום בואם I עיניהם נשואות לחוץ לארץ ואין להם דבר ה מ ק ש ד ם למקום אלא—קבר—מערת המכפלה ’אי; להם בר אפילו דריסת רגל; רק הור אהד בבתל שדרך שם קוראים אל תוך חלל המערה להעיר את ישני חברון. י מחוץ לחומת הקיר קדמנו י רוה השדה, המרות, אשד ברבו אלהים. ןההבם הספרדי הולך על ידי ומספר על הצרות והרעות שסבלו החלוצים הראשונים, מיסדי הקחלה; על המסים הכבדים ועל העול הקשה שהעמיסו עליהם השיכים הערבים עזי הנפש. איך שמצצו מהיהודים את כחם ולשדם ויגצלוםוירוששום. השטים ממעל היה זרוע כוכבים. נוצצים ומבריקים. הנה אולי במקום חזה שאנו לעומדים, ובלילה כזה ארץ ישראל 34 . ובכל זאת איזו תערובת זרה נכנסה אל תוך• גופת' העיר; יסוד זר, שנשאר בזרועו■ מיבדל מהנוף; שאינו לוקח שום הלק בחייה המבעים של העיר.,! היסוד הזה הזח היא הקהלה היהודית בחברון! נולי ספרד יסדו את הקהלה מהדש, ויקנו את המגרש שבו• ישבו הקראים יחד עם ' בית־התפלה. שלהם ויעשו להם שם "ניטו" יהודית.—אנשים גדולים, מבחירי גלות ספרד היו המיסדים. אצילי׳ הרוח ובעלי השכלה היו. ותלמידי "הרב" החסידי #יסדו את הקהלת האשכנזית "קהל הב"ד' בחברון* אנשים . בעלי הזיה, שדאו בספירות העליונות על שרפים ואופנים. י בית־הבנסת הישן נושן הנקרא "בהכנ״ס של אברהם יצחק ויעקב" אשר ע*פ המסורה נעשו בו לישראל נסים׳ ונפלאות. בביהנג״ס הזה נכנסנו לקבל פני- שבת המלכה. המנורות והנרות האירו באור בההי את והבניין. העתיק. לאם, לאט התאסף העם, יהו3ים ספרדים באים בימים--הצעירים'אינם, כי .בלם נדדו למרחקים.—על פני הספרדים שכן עצב עמוק. "בגדי־החבמים", "בנדי־שבת" בלו עליהם. אין אף . צל של האצילות הספרדית; הקדומה. פני בלם כמושים, מקומטים, ודום שחוח וברכיהם כושלות.