Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 50

טמזרח וממערב 60 -\- גפשם רק בטאכלים אשר הכינו להם ספירות וגחלי הארץ ובכללם לחם- לוט (1:01(1101081)*. קשה לבחון את אמתת הדברים האלה. כעין סמך ועדות לאפשרותם נוכל למצוא בהחקירות הנתוחיות אשר עשו בחנוטי-מצרים. ביהוד אם נשים לבנו לאופן קהות-שניהם, אשר על פי שקול דעתם של חכטי נתוח גדולים יעיד דבר זה כי מאכל המצרים היו רק טאכלי צטח השדה, י אם נאמנים דברי דיודור אז נם המצרים חשבו, כההודים, את מאכלי הצמח להיותר טובים ונוחים לבריאות האדם ויכלכלו בהם את נפשם. המצרים הקדמונים באו עוד אז לכלל דעת נזירי-הבשר אשר בימינו, אשר אחרי תקופת מאכלי ירקות בלתי מבושלים, אחרי תקופת-התרבות אשר מאכלי בשר לוקחים בה חלק בראש כל המזונות, מצאו כי הלחם והפירות הם המאכלים היותר נוחים וטובים לכלכלת האדם. בעת אשר אכלו המצרים את בשר בעלי- חיים הקפידו לזבוח צאן ובקר בריאים. הירודוט מספר על אודות בקרת הבקר אצל המצרים כדברים האלה: והיה אם יבקרו את הבקר והפר נקי וטהור בכל אבריו, אז יקשרו על קרניו נייר מגולל לאות, אחרי כן ימשחו את הנייר בחטר־חותם ומטביעים חותם עליו. וכן היו מבקרים ובוחנים את הבקר. את הפרים והעגלים הטהורים היו המצרים זובחים*. .4 המצרים לא נתנו חשיבות מיוחדה, על פ' דברי דיודור, לחלוץ- העצמות ונפתולי-הנו; הטה בקשו את תכלית הבריאות ומדרגתה היותר גבוהה בהסתפקות ונקיון. נם כל בני העם המצרי בכלל, יספר הירורוט י), נהגו להחמיר על עצמם לבל ילבשו רק מדי-בד מכובסים ומטוהרים, לבל ישתו רק מגביעי- נחושה משוטפים ומרקים בכל יום, עם זר לא אכלו על שלחן אחד ולא באו עמו בקורבה יתרה ואת ילדיהם הזכרים מלו. בכלל התאמצו המצרים להיות יותר נקיים וטהורים, מאשר בקשי שיאמרו עליהם כי בעלי נמום ודרך ארץ המה. על ידי מנהגיהם אלה נתנו להם שני התנאים הראשיים והעקריים לשמירות בריאות־העם: מלל ת מותאמה להממזג ונקיון הנוף. בכלל לא חסרו להמצרים חקים ומנהגים היגייניים נעלים — נם מלבד״אלה שמנינו והזכרנו לעיל — אשר מוצאם ומקורם בחכמת הרפואה המצרית. ״ .5 אין כל ספק כי חכמת הרפואה התפתחה בקרב המצרים והגיעה למדרגה גבוהה, אף כי אין אנחנו יודעים לסמן ולציין בדיוק את רום מעלת הרופאים המצריים ותכונת ידיעותיהם עד היכן הגיעה ומה היתה. מלאכת החנוט של המצרים מראה לנו כי ידיעתם בחכמת המרפא היתה נוסדה על נסיונות ובחינות וכי הניעה לרום ידוע. הירודוט מספר, כי חלוקת חכמת < .0.37 .מ (י