Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 125

125 שירים ומליצות גנב תמול נששי ולא אאמינה אלי ואת עצמי מאד השטינה נששו ששלה היא בשיר האזינה על שיו ואיך אוסר רניני נינה. השר אשר עצר בחיל מוסר אבל מן אז כדוריו נכרה התנכרה 20 נטשי מאד התנשאה בשמו כמו התסארו חכמה ובין כי יעלם ׳ אם תראה איתי לוקח מאתך אתך אני. אם לא שויתי תנחומי נאמי שירי לשני כסא כבודך נוחם נסתר מעיני. אם תקח עבד עבדים לשרת מעלתך הנני הנני סל*. .12 לשר דון בידאל בן לביא החסיד דל עבר ררך טארינד. משתדל בהעמדת הקהלות. ואשא משלי בגדולות ותהלות כמסשר רום כשסתתו והודו ויותר הוא לבדו. בראות נדיביתך להפטיר מאנו עבים נדיבים עת רביבים יתנו >ך מתנות ידם לארץ נתנו. כי מתנותיך לפרום יעלו נועץ ועל שיו הוד וחן לו חננו הן יום ברוא צור צלמך׳ עם לבך נות לב בנית עיש בך יתחתנו לו אל ימלא משאלות או מעד¬ " 1* * חילו לנוכח מחניך יחנו. כל תאית שמש עזוב ארחו וכל 5 ולך עלילות הגדולות נתכנו אתה כליל כל כוללי הוד ועליל זעקם ירוששו. ובך ישענו גולת בני נולה גלילי רום לקול מגן לבנם אל מגנות סננו. לולי בשלטי זכרך שלטו׳ כאיש לבם כרחים עונים טחנו דויס וכאבן בים צוק צללו ומלוך'עלי כסאות זמן לך זומנו לביא צבי יושבי שבי קום כצבי 10 חכמה׳ בצלך יודעם יתלוננו קום ראש ברוש משרה וצמרת הדש תחשוב ואיך ריחם בשטים יצשנל לטמון המון שעמון ורמון גדלך עשו ועל כנשות שחקים קננו נשרי יקרך תוך כנשך נכנסו שסו אמונים אך בך נאמנו. הנה כתום מוסר ותום בך נמצאו אך בלתך סוכני יקר מה יסכנו. בית רש ומסכן מסכנות הון עמך 15 דברי חכמים יקסמו ויעיננו תמים ואורים הם דבריך וכל לא נדברו התאשרו התכוננו מלים גדולים מבני אלים ועד * חנם והן חנם בחנם בחנו 101] דמו ננידי חין להבחין וערוך 10 עת מעניך אף עננים עננו עת תענה רכות שחיים נבקעו חצי חמתך אל מציקים כוננו הן הברקים ירכזו כי יתזו' 20 אל שערת סער מציקים כינו לא יחטיאו מחטיאי דור הכי תוך מלתעות דעית כחצים שוננו תוך מלתעות רעות ישועות זכרך דעות בקדרות הזמן התלבנו דעות סריהן דוש וסרחן לענה לב אוהבי נם שח לרגלם טמנו. הם קרעו מאין חנית וסגור סגור שיר 12 חחז 18) חנם סן חן. * ד *• חרוז 24—20 הרעות הנשחתית הן ריפיטו שואה עי* הדור זיטסנו 6ח ^רגלו.