Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ה - 1894
- Issue
- חוברת ב
- Date
- 1894-01-01
- Page
- [Seite] (sequence 3)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4861829-6448958-6613381--178-4862004- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
הערמאן לודוריג פערדינאנד העלמהאלץ. הלמהלץ היה אחד מראשי נבורי. הרוח, אשר חדרו לסתרי הטנע וינלו תעלומותיו לתועלת כל האנושית. הלמהלץ עמל ויגע לחקיר ולדרוש את הנחות השולטים בכל התבל ויבקש סתרון להשאלה. איך משיגים אנחנו את העולם. לתת אותו בלבנו ולחרות אותו במוחנו. חוקרים השמים מעינם בתבל מנית ומחוץ. כיציר וייצר1. בגרגיר חל וככח החושב, במסתרי הרגש ובסודות המחשבה — חוקרים כאלה היו מעט בתבל. הלמהולץ נולד בטזןטסדאם ביום 31 לחדש אויגוסט בשנת 1821 וימת בשארלאטעננורג כשמונה לחדש ססטמבר בשנת 1894. תולדות חייו מצדם החיצ1ן היו סשוטות מאד. אין נהם מקרים. מאדעות ומעשים כבירים מיוחדים, המרעישים את הלב, חיי רלמהולץ מילדותו היו חיי חושי וחוקר המוצא קורת רוח׳ נחת וששין בחקירותיו ונם־ונותיו, חיים שאין בהם תנועה ה1מיה. חליטות ותמורות מלאות תשואות. אבל יש בהם עמק אין־סוף, תכלית ומטרה קבועה. אבי הלמהולץ היה מורה ברגימנזיוס שבעיר מולדתו וישקד על חנוך בנו״שעשעו זה ובשום לב השגיח על נדולו הרוחני. וידאג לכל הליכותיו. הלמהולץ בהיותו עוד גער רך היה מלוה בכל סעם את אביו שהיה הולך לשוח עם אחד מרעיו שהיה מתלמידי דסלוסוף הגל ומטה אזן קשבת לדברי אביו ובן־לויתו ולכל וכוחיהם ומחלקותיהם. אבל הנער לא מצא בהשיחות הטילוסוסיות המצויות האלה כל תשובה לשאלותיו וספקותיו אשר התעוררו בנטשו, ועוד אז. בהיותו עול ימים חשב כלבבו בי המציאות צריכה להיית מובנה וגלויה לכל והיא נוצר לגלות את הלוט מעל,. ם: יה.'בשנת 1888 גמר הלמהולץ את ו^ק למוריו כהגטנזיוסאשר בעיר־מולדתו, ויכנס לבית המדרש ד,נכוה• אשר בברלין הנקרא בשם ,מוסד 6רידריך ווילהעלם*. ללמוד שם את חכמת הרטואה. הלטהולץ היה מוכרח לנחור בחכמת־הרטואה נגד רוחו ורצונו. עוד נשכתו על סטסל הגיסנזיום דבקה נטשו בחכמות־הטבע לאהבה, ויתעמק כהן ייבכרן על טני יתר הלמודים ויהגה כהן נם בשעותיו הטנויות משעוריו הקבועים, ואדיר חפצו חיה לבחור נם בכית־המדרש הגבוה בחכמת־הטבע. אבל בעת ההיא לא נתנה החכמה הזאת למחזיקיה קרדום לחטר בו אכל, וכל הבוחר בה בימים ההם מאהבה סוסו היה לרעוב ללחם. וחייו היו תלואים על בליטה. ומסגי שאבי הלמהולץ לא היה עשיר בנכם* חמר. לכן היה הבן אנוס לאחוז בחכפת־הרטואה, על כי סטרו את לומדיה משבר״למוד. ותקוה היתד. ליודעיה למצוא מחיה לנטשם. והרמן לודויג זה איש הדוח כנש לשעה את תאיתו להשתלם בחכטת־הטבע. בשנת 1842 גפר הלמהולץ