Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 156

;)5 ן לוח אדץישראל מאד. עניני הת׳ת והישיבה עוסדים בעיניו בשורה הראשונה, ולקחו את כל לבבו, לא לבד שקרא וקורא בשים לב את כל המכתבים הבאים על שטו ומייעץ מה להשיב, אלא מתענין בעניני הת״ת בבחירת מלמדים׳ בשכירותם. כמצב הילדים וצרכיהם׳ וכן בעניני הישיבה׳ כאב ופטרון היותר נאמן, וטרגלא בסומי■ דבא־ ביתו 5 יאם מרן שליט׳א שמח ובריח דעתו מאד — אות הוא כי הגיע אליו היום מהפאסט סך טסויים עבור הת״ת והישיבה׳. בשנה ההיא לפטירת הגרמ״ג דיל — אשרה הממשלה יד׳ה את הת־ת והישיבה בתור "בתי למוד רעטייס׳ לבד מהאשור של הממשלה על הבתים של הת״ת והישיבה שנתנה עוד מכבר. בשנת תרט־ט כשהי׳ פה באודק הרב הגאון הגדול ר, מרדכי גימפיל יפה זצ׳ל אב״ד דראזינאי. והגבאי על בתי הת״ת וישיבת עץ חיים בהיותו עוד ברוסם־א — התגורר איזה ירחים בשכונת -מזכרת משה־, וירא הגאון הנ׳ל כי ילדי שכונה ההיא ושאר השכונות הסמוכים לה, הולכים רנלי לבית התלמוד תורה הכללי והיו הולכים קבוצות קבוצות בכוקי א ל העיר ובערב מ ן העיר, בתוכם ילדים חלשים ובני עניים מרודים אשר מנעליהם ובגדיהם לא היו יכולים להיות למחסה מטי הגשמים ויבמרו רחמיו ע1יהם ויציע לפני גבאי הת״ת ולפני מרן הגרש׳ס שליט־א ליסד בית ת״ת בשכונת מזכרת משהי ושתהיי מרכזית גם עבור ילדי השכונות אשר סביבה, ומקופת ר,ת״ת הכללית ישלמו שכר המלמדים של השכונה ההיא. ההצעה נתקבלה, ולאושר הדבר נתעורר תיכף גביר אחד הי״ר יהודה יודיל ממינסק תושב שכונה ההיא, וינדב סכום כסף לבנות שם ארבעה בתים לשם ת״ת ובלי התמהמה הוקמו הבתים׳ והושיבו ס ני אם אטנם נם או היי לובשים וסנעילים mips הת-ת להיתופים וביי דגניים הםרודים, אך עם׳’ רוב אין ביכולת הקופה להלביש ילהנ׳דל את בולם בר וו*’