Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 145

בתי החסד בירושלם 45! ואח״ב שב שוב אל משרתו >. ובשומנו עין על הסנקסאות לראות׳ כאיזה כהות השתתפו באיוה התפעלות התענינו לטובת הת׳ת והישיבה. רנש קודש תחזינה עינינו אשר יעביר צל על המעשים שלנו, ואם נציג מעשינו מול מעשיהם׳ חוט של בושה תעבור י על פנינו בראותינו את ערך הקטנת רגשותינו כנגד רגשות דור העבר׳ ונרגיש את הדברים שדברו חכז״ל: זקנים שבאותו דור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לאותה בושר. כוי! העת ההיא היתד, להם מאושרר. מאדי כי בה הצליחו לפעול ישועות בקרב הארץ. בזמן קצר פסעו פסיעות קדימה כתחית ישוב חצר המרכז ובתחית עמוד התורה בציון׳ והת׳ית הסתדרה והרחיבה גבולי׳ וכן גם נוספו ספסלים בר,ישיבה. ויקנא השטןבהם ויאמר: ארדה נא ואבלה את שמחתם׳ וישלח את שלוחו הנאמן אשר עשה כבר את משלחתו באמונה בהפכו את סדרי ירושלם שהלכו במשרים והביא פירוד כוללים ולבכות־שלוחו של השטן זה התלבש שוב כאדרת השער של צורבא מרבנן וירא שמים. ויתודע אל העסקן הרב החרוץ הדל ויסיתהו להרעים את הרבנים במעשיו עד כי לאחרונה הגדיל טוהרש׳ב דל לעשות: יקנה חצר גדול מאד עבור המוסד׳ דלוה מעות ויעסוק כבנין והשקיע שם שקלים לאלפים׳ והחצי והתקינים והבנינים היו עולים קרוב לשלשים אלף רוכיל, סכום נורא מאל׳ הרבנים שראו את הנולד כי מעשה מבור,לה זו תביא שואה על הרבה בע״ב שישקיעו בזר, כספיהם וגם על המוסד כולו—התרו בו ונהסלוים פעמים אחדים שלא ישקיעו את עצמם יותר וינסו לצאת מן הסבך המסובך בעוד מועד. אך אותו שלוחו של ה שטן חזק את לב מוהרש״ב דל וידבר על לב המלוים שיאמינו לו. והרש׳יב ז״ל תמך יתדותיו על סמן הגורלות׳ שאמר