Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 138

y*r- §ף ן ריי־ח ארין ישראל ברשכהר שוחפית שאינם מעלה אלא הורדה. וגם בזה הגביה את ערך המוסד׳ ויהי באשר ראו רכנ/העדה כי כל אשר הוא עושה כנונע לדמוסד ה־ מצליח כידו׳ ויפקידוהו על כל עניני בית הת״ת והישיבה; הנהגה והשגחה הכנסה והוצאה. ורב הפעלים הנד ראה את הרחק והלחץ בחדרים, ראה כי שני ה מהלקות שהנם מחוץ לחצר ריה״ח גורמים פיזור כחות בההשגחה ודרוש שיהיו כולם במקום אחה וירא גם את העתיד הקרוב שיהיו צריכים להוסיף חדרים עוד להת״ת, גם חפץ לכונן •שיבר קטנה" בצורה יותר נאותה ובמקום יותר רחב ופנוי׳ ולא מצא מקום לזה, דתן אל לבו לפדות את הכתים הממושכנים שבחצר החורבה ויציע לפני הרבנים שימלאו את ידיו לתת לו הכח להשתדל בזה. וישמעו לעצתו ויתנו בידו "כתב הרשאה"׳ כתוב בו לאמר; "להיות כי דבר ענין התות של התשב״ר הוא ימדדכרים שעומדים כרומו שלעולם׳ וביותר כוי בהר ציון מקום •התורה והעבודה כד׳ והנה מקום מוכשר לזה הוא במקום הקדוש "הנקרא חורבת רבנו יהודא החסיד זצ״ל. אמנם לאשר כבר ׳ ממושכנים הדירות של המקום קדוש והחנויות להמלוים אשר הלוו "לתועלת הבנינים שנבנו כמקום הקיי ולא נשאר מקום פנוי "במ׳ק הנ׳ל לעשותו בתי ספר להילרים כדרוש עוד׳ אשר על בן »דננו אנחנו ח״מ ממוני ומנהלי הכולל כד בצרוף היחו״ס דכוללינו "באני כעת היום ככח והרשאה כד למנות את הרב הטאוה־ג •מיה שמואל בנימין הכהן נ״י הרב מרדעשקעוויץ שיהיי מורשה "ושליח ואנטלר בחריקאינו כד היינו אם יהי׳ כאפשריותו לפרות •איזה מהמשכנתות מהמלוים ולהחזירם לזכות המקום הקרוש ׳שידיי היכולת אח״כ לעשות נהם חדרים להת־ת או אם לא יחי' •באפשריות לפדות כר ורק שיהיי הכח להוסיף על השכירות כי •רכל כאשר לכל אנחנו נותנים כה ורשות להרב טוהרש*נ