Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 136

לוח ארץ ישראל1 13(! שנה ההיא׳ התרי׳ז, היתה שנת הרת תקוסר. חדשה בהתפתחות הצר הקהל׳ כי כה נכנה בחצר חורבת ריה״ח ז״ל בית מדרש גחל עור אחד׳ הוא בית המדרש » :,ערי ציוך אשר עד היום נקרא ביהם־ר החרש. בנין ביהמ״ר החדש הזה לא ארך כי הי׳ לו לעזר הרשיון של »המלך פרידריך ווילהעלם הרביעי* לקבץ ע״ז נדבות במדינתו 1>. והרשיום הזה הנתון מאת המלך כעצמו עשה את המשלחת במהרה׳ בשנה אחת נקבץ מכוס הטעות/ונגמר הנניך־אז העתיק הגאון הרש״ם שיי את מקום שעורו מביהמ״ד מנחם ציון לביהט״ר שערי ציון. ובה בשנה ההיא השיגה עדת האשכנזים הישיום לבנות את כיהכ״נ הגדול בחצר ריה״ח ז׳ל׳ ומיד החלו בבנינו, ע׳ד בנין ביהכ־נ הגדול עמלו שנים לעשרות׳ ומעצורים שונים זרבים פגשו בדרכם עד גשתם אל ירית היסיד. בשנת תקצ״ח שלחו שליח למדינות הו״ר לאסוף כסף לבנין הביהב־נ׳ וימחה אז גבאי קופת רטבעהינ הרב הצדיק ר׳ צבי לעהרין דלי באטרו כי הנדבות לבנין ביהכ״נ מקפחים הנדבות לחיי נפש הירושלמים׳ והגאון האדיר החת־ם זצ׳יל נתן צדק לדבריו׳ כי חיי יושבי ירושלם קודמים לתמיכה׳ כאשר ביאר בתשובתו באו״ח סי׳ ר״ג׳ ויחד עם זה יצא החתים זצ״ל ברברים חוצבים להבת אש קדש לעורר עד כמה נחוץ לתמוך את חיי נפשות יושבי אה״ק אשר לנדבות חויל הם נושאים את נפשם׳ ביחוד עורר שם ז אחרי שקביעות ההדשים והשנים תלוי ביושבי א*י כט׳ש הרמכ״ם׳ הרי על כל ישראל להחזיק באותם ׳מקיימי הקביעות' *).ושוב כתב החת״ם בתשזבה י> זנרון הדניים האלה חקוקיס על אנן א׳«ר הושם היזם בכותל חנית הדד׳« והגדול עול ישיבת «עץ חיים׳ העומד על נ׳ת המדרש שעו׳ *יון. «) ניתב מאמה וד, עורו במאמייו בר,חבצלת לדד« את דקניע־ת נס נווד! עיי ביד נידושלם׳ כדי לעשות הקביעות בשליט;־! ע6׳י דעת הוסנים• '!11 ־1