Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 67

נעמו לני אותות הידידות שהראו לנו אנשים אחדים מתושבי העיר שמבינו ב״סבות•׳ פקדנו לטוב לשניהם. ע״י התלגרף. הם הכניסו אותנו אל ביתם ויקבלונו באותות אהבה וסבר פנים ישות מאד . אחדי כן עבדנו לעכר השני של תעלת הסואיץ׳ למען• ליציר לנו מעון וארוחה במארחה אהת. קול תרועה שחוק והוללות של מוסכי יין ושבר נשמע מרחוק מהמארהה היותר ישה של העיר ׳אלקנטארא" אנשים ונשים סבבו כדבורים את בל השלהנות וישתעשעו על מנגינות ומחולות. שמחנו מאד באמור לנו בעלת הבית "אין מקום עוד" אבל איפוא ללין הלילה ■י העצה היותר טובה היתד. לשוב אל חברת הבדואים הפשוטים; זה היה קשה לעשות.אבל בקבל יושב• תעלת הסואיץ המחברת ישני ימי התבל היה עוד יותר קיצה למצא בעדנו מקום ללון. והנה עודנו חושבים מחשבות איך לצאת מממבתנו׳ ופקיד התלגרף הזמיננו ללין אצלו הלילה על קרקע הבית« ויבטיח להמציא לנו את היריעות הנצרכות למשבכנו. בתודה קבלנו את הזמנתו. מיד נהבצו ובאו הביתה כל השכנים שהיו תאבים לרא־ת את הארחים האירופאים שנסעו נסיעה יחידה במינה בזאת. גם פה קבלנו מארחנו באהבה וידידות מיוחדה. לפקיד המסב; הזה היה חדר עם רהיטים יפים ושתי מטות רכות. הוא הביע לגי את שמחתו ועליצותו. על כבדנו אותו לבוא ללין בצל קרתו. אנחנו סרבנו מעט בתחילה כי לא חפצנו לגזל את טטתו. בהיותנו נחפזים להפל־ג אחר חצות הלילה באנית הקיטור של התעלה. אבל כל זה לא הועיל לגו מאומה. אחרי רבע שעה. פשטנו את בגדינו הרטובים׳ ונחליץ את עצמותינו העימות והנלאות מעמל הדרך במטות הרבות• נשעה אחת וחצי אחרי חצות הלילה העירנו מארחנו האהוב נעצמו׳ ונפרדנו מטנו בידידות ונסע לישמעאלוה. מפח נשא אותנו ביום הבא מסע הקיטור׳ •צטראהו עיב לנו מאד׳ אחרי שלא ראינוהו. זה זמן רב׳ על פני "תל אל כביר" אל מצרים ארץ הפלאות העתיהה.