Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 37

הקטעות האלה הן כתובות בידי הנזירים הדווישים׳ השיכים הידועים, והכושים אשר רובם אינם סופרים מובהקים. הקמיע שיש לי תחת ידי׳ הוא גליו; ארוך, בכתב צפוף וקשה למצוא תהלת כל תיבה ולהבדילן זו מזי, עד כי עלתה לי׳' ביגיעה לא קטנה, לקרוא אותה ולפתור ענינה. ואם אתמחי גברא בקפעותיו׳ הוא עושה לו נפשות רבות׳ ורבים מוסלמים ונוצרים מעריצים ומקדישים אותו! גם רכוש לא מעט הוא יבול לרכוש לו בעסק כזה . יש בכפרים זקנים (fSciiechs אשד מעריצים אותם ליודעי דעת העליונה וליודעי הפל• אם למשל נעלם מאיימאיזו דבר יקר ערך, אם נגנב או נאבד, ושאל את סי הזקנים גלויי ד■ ע י נ י ם והג ידו לו את המקום אשר שם ימצא הדבר. כבוד!הזקנים האלה גדול מאד בעיני העם, ובנשאם את שמותם על שיסתם יקדימו אותם ברכה; וגם שלא בפניהם יקרא להם התארז ־האחן. משפחות זקנים הידועים לי כעת המה ה ר פת ים ברפת, דיר אנובאני ב מאז א ר י; אש־שיך ציד בשכם. אש־ ■שייך סעיד כבירי בחברון. בדאי הדבר לדעת כי מתת אלקים זו להם, המה מורישים אחריהם לבניהם הנבחרים, יגם לבנותיהם. בהטקור׳ בעתק .p. v .סיש ציור קמיע אחת מימני עבריה מזה ומזה. אשר נשות המוסלמים העשירים׳ גם ילדיהם׳ נושאים אותה מעולפת בתיק של זהב׳ תלויה על חוט מימי בכתף השמאלית ויורדת ומונחת בצד הימין■׳ אצל הילדים נוהגים לחבר ולתפור אותה על מגכעותיהם Tarimsch ובצד ימין. ויש תופרים אותה בימקי ארג או בעור או בצפוי סחים ונושאים זאת על בשרן ממשי, ג״ב בצד הימין. מי; קמיע אחרת יפה מאד ראיתי על ילדי נוצרים׳ כמו