Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 10

תכנים תוך ה שין כפולה דהיינו דטשק וירושלם שכבש אותם בשנת ש י ן, וים המכפרים דכימכבש המקום ונחר לו לבית מושב אותה לשכה שאמרנו שהיא היום כית ועד משפטם. tpv אהד רזיה דרך חלון אשר. נויד, זקנה יותר מתשעים ש;ה שהיתח מביאה שק או קופה של זכל ומשלכת שם במקום סמוך ונראה ללשכה שלו ועל זה חרה אמו כי אף על פי שהיה רואה תחלה שהיה מקום אשפה לא שם ליו כי אסר אין להקשות על זה למה כאן ולא כמקום אחר דנם במקום אחר היתה נופלת שאלתו ואם כן אין לדבר סוף אבל הואיל והיא היה שם סמוך ונראה חצר מלכותו הרה אפו איך ימלאם לבם בחוצפה כזאת להוסיף על האשפה׳ ולכן שלה לאחד מעבדיו להביא את ראשה ההיא עם השיק שלה וכשבאה שאל אותה מאיזה עם רדתה והיא השינה שהיתר! מהרומיים׳ עוד שאל לה כאיזה מקום היא דרה השיבה׳ לו רחוק מכאן שני ימים לפיכך היא עייפה ויגיעה שהיתר! מחויבת כפי הנימוס שהטילו ראשי ההמון הרומיים להביא שק או זכל עכ״ם פעם אחר ביום אותם הדרים בעיר, ושתי פעמים בשבוע אותם הדריססבינות העיר׳ ואחת לשלשים יום לכל הדרים כרחוק שלימה ימים ולהשליך במקום ההוא לפי שהיה שם בית אלק• ישראל- וכאשר לא היו יכולין להחריבו עד היסוד נזרו בחרם שלהם וימלא יהיה להם תשועת נפשם אם לא •קיימו סדר זה כדי ימיימתקע •ממו ולא יזכר ימם ישראל עוד עליו׳ ובכן אל יחר בעיני אדוני המלך אם באתי בימק של זכל נגד חצר מלכות שלך כי לא להמרות עיני מלכותך עימיתי חלילה רק מצב חיוב האמונה שלה. המלך נ׳ע שמע ננחת את כל דבריה ואטד לעבדיו לעכב אותה עד יורוימ ויחקור אם כדבריה כן הוא׳ וציוה לאיזה מן העבדים שילכו ויעמדו מרחוק ולכל מי שיראו יממכיא זיל לאותו מקום יקחחו לתפיסה ויביאהו לפניו׳ ודני! נס הוא