Luaḥ erets Yiśraʾel · 1902-01-01 · שנת התרס״ג - שנה שמינית - 1902 · p. Seite 75

בתי ד,חסד, בירושלם <זד הזה לא אךן הרבה׳ ומסבות שונות בטל אחרי עיור שנתים. והועד בפראנקסורט דמיין נוכח לדעת כי למען הטיב את גורל החולים העניים בירושלם אשר ישובה התגדל והתרחב הרבה בעת הודאי נחוץ לכונן כה בית חולים ערוך ומתקן בכל עש׳י חקי ההיגיענהי שכו ימצאו החולים העניים מלבד סמי מרפא גם כלכלה טובה׳ פקוח וטפול רחמני׳ כי לרגלי התרחבית הישוב ורבוי האוכלוסין בירושלם׳ לא יכלו בתי החולים שנוסדו בה מכבדי שמספר מטותיהם היה קטן ומגבל, למלא את תפקידם כיאות׳ וביחוד מחסרון מהלקות ’מיוחדות לחולים כמחלות מתדנקות. ויתחיל הועד לאסוף נדבות טנדיבי עמנו כאשכנז לתכלית הקמת בית חולים גדול בירושלם. ובשנת תרמ״ג באה פקודה מהועד לבא כחוהרמ״יגאלדשמיד ז״ל לקנות חצר בפנים העיר למען בית חולים, וההצלחה האירה פניה להועד׳ כי בעת ההיא החליטה ממשלת אשכנז להעתיק את בית מועצת הקנסול שהיה נגד ארמון הממשלה בפנים העיר מחוצה לה׳ ולמכר את החצר הישנה של הקנסולאט׳ ולטובת מפעל של חסד הסכימה ממשלת אשכנז למכר את׳החצד ובתיה כמחיר שעלה לה בקנותה אותה לפני ארבעים שנה (וכמעט שהיתה שוה אז פי שנים). החצר הזאת היתה מסגלת מאד לבית חולים! חדריה מרוחים, ועל ידה ודתה חלקה קטנה וגם גן גדול ותקם החצר למקנה להועד בפפר׳מ. אך כאשר נודע הדבר להשכנים האזרחים מנעו בכח הממשלה׳ ליסד בחצר ההיא בית חולים׳ בנתנם טעם להתנגדותם כי בתי הרובע הזה דחוקים וצרים מאד, ואי אפשר לכונן בו כית חולים כי זה יזיק לבריאות" והממשלה אשרה את בקשתם, ויאלץ הועד למכר את החצר׳ ואחרי שבפנים העיר לא היתה יכלת ליסד בית חולים, החליט הועד לחבות עוד׳ עד אשר ירבו בקופתו הכספים למטרה זאת