Luaḥ erets Yiśraʾel · 1902-01-01 · שנת התרס״ג - שנה שמינית - 1902 · p. Seite 14

לוח ארק ישראל 14 משה ומסי הגבורה׳ ושכארצו ד׳ שבטים, שנט שטעון ושבט ישכר ועוד שנים אינו זוכר מה הם ושבט ישכר עוסקי׳ יוטם ולילה■ ובל שאר השבטים .יש מהם עוסקים בתורה. ויש בטלחטה כי הם שבטים שכנים לנוצרים, ויש הרבה מגדלים על הגבול׳ בכל מגדל ומנדל מקובצים בתוכו בחורי ישראל היותר הגבורים הנמצאים וכל זמן שמתקבצים האויבים ביום׳ עושים עשן במגדל לסימן׳ ובלילה אש. ומיד מתאם סין כלם להלחם עמם ואם׳ כי בשעת הדחק שואלין ועונין להם כן השמים . הנשיא משבט ישכר מתעטף בטליתו והולך בקרן זוית בבית הכנסת מתפללין וכשהם עונין מידיואש יורד מן השמים ונראה לכל ויורד על ראש הנשיא אבל התשובה אינם שומעים כי אם הנשיא בלבד. ופעם אחד הביאו הכושים יהודי מסורטיגל להם ושאלו מטנו על אנשי הגולה ועל ירושלם ועל המקדש ואמר להם כי אנחנו בצרה גדולה והולכים מגוי אל נוי בשבי ובצרה והמקדש הוא חרב וירושלם שממה ביד זרים מיד קרעו בגדיהם ובכו בכי גדול ימים רבים. והסכימו להתאסף לבוא לירושלם בחזקה עד שהנשיא אמי להם המתינו עד שאימאל מה שיודע מן השמים. ושאל כדרכו והשיבו לו מן השמים עדין לא הגיע זמן הישועה ולא יצאו איש ממקומו אבל הישועה קרובה לבוא, ואז קפצו עשרה עשירים ונדבו ללכת מממלכה אל ממלכה ומגוי אל גוי עד שיגיעו לירושלם והלכו בספינה עם הכושי עד הארצות שכבש המלך מסורטיגל והמלך מפורטינל שלח אחייהם וכאשר ספרו לו כבוד עשרם ועניני תקפם וגבורתם שיש להם כח להלחם עם סדישטי יואני,) ושהם עונין מן השמים היה מתבייש שעשה גרושים ולא רצה שישמע במלכות שעדין יש תקוה ושארית O *■ל נויסטיאני דל הנוצרים נטו שמביאו בוא•» העטור «an עזשים פלדסד, עפהם