Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 178

לוח איין־ישראל 178 לקבע את חצנו רות מיד בבואם. ורמים יצאו—מלבד לחמשת מקומות העתיקים שבפנים העיר—גם בהדרך העובד לפני בתי "ימין מימה"׳ והמלאכה תגמד בחרף רבע״ל. באה רשיום מהממשלה הראשית לבנות נשען לחומת הדרום של המבצר שאצל שעד יפו חנויות ועליהם בתי טעון, ובית מועצות עירנו החליטה למסר את המלאכה כלה ליחיד או לחברה שתקבל לבנות את הבנין כלו לפי התכנית שהעריך ובשירו יקבל את הכנסת החנויות והבתים מספר שנים ידועות כפי החוזה. אך עוד טרם נמצא מקבל להבנין הגדול הזה, מאשר כי לפי החק־ם מוכרחים לבנות כותלים חדשים ולא להשען בחומות העיר, והיסוד במקום הזה עמוק מאד. החינוך. החינוך הולך ומתקדם ומספר תלמידי בתי הספר ירבה מימנה לשנה, והבינונים משלמים להמנהלים שכר למיד בניהם בבתי הספר,. ואהבת ההשכלה והמדעים פורצת גדר והולכת וטתפימטת גם במבואות האפלות,וגם מבני הקנאים היותר חימוכים החלו ללמוד לשון וספר אם בגלוי או בסתר, והוריהם מוכרחים לשום בעפר פיהם ולדום. ולמצער לא יוכלו עוד לפצת פה ולבזות את אלה אימר יטלחו את בניהם לבתי הספר. ביהוד גדל מאד מספר התלמידות בבית הספר לבנות אוילינה די ראטהשילר. ובכל ימנה מוכרחת המנהלת להשיב ריקם פני אמות רבות המביאות את בנותיהן להבית.—גערה אחת ילידת עירנו שגמרה חק למידה בבית הספר הזה יסדה בביתה בית ספר קט; בשכר, ומספר הגון מבנות עירנו מבקרות את בית ספרה. גם שתי אחיות שגמרו את חק לטודן בבית הספר בזכרו; יעקב פתחו "גן ילדים" ללמד עברית עס״י השטה הטבעית, וכבר נמצא להן מספר תלמידות׳ ויוכל היות כי הבית יגדל.