Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 146

146 לוח אר־דישראר אדרכל מיוחד לבנות עשרים בתים (לכל בית שני חדרים׳ גדול וקטן׳ בית תבשיל ובית האוצר)׳ וטהם שני בתי כנסיות (אחר לאשכנזים ואחד לספרדים) ומקוה מים ותנור לאפות. וגם רחים של רוח * 1). ומלאכת בנינם נמשך עד שנת תר׳ך ויקראו כשם "בתי משכנות שאננים"׳ ואז נמסרה מחציתם לעדת האשכנזים ומחציתם לעדת הספרדים׳ עפ״י הגורל שהוטל כין שטנים משפחות עניות שהחליטו לצאת ולגור כהכתים האלו שהיו הראשנים מחוץ לעיר. עסיי התקנות 2), שנמסר לכל אחד מיושבי הבתים יכלו לגור בהבתים זמן קצוב ואח״ב יכנסו עניים אחרים במקומם וכן יתחלפו יושביהם תמיד. אולם טוב לככו של השר ובגלל אמץ רוחם שהראו אז לצאת ולגור מחוץ לעיר, לא הוציאם השר מבתיהם׳ והם יושבים בהם עד היום ומהם ככר הורישום לבניהם אחריהם. ורק בשנת תדם הוציאה עדת הספרדים בחזקה את המתאחזים הראשנים או באי כחם׳ והבתים ישכרו ומהכנסתם יתמכו לשכירת בתי מעון בירי עניים רבים. לדאבוננו לא שחקה ההצלחה להשר גם בהעזבון שהופקד תחת ידו, כמו שלא האירה פניה אליו בהמסלים שיסד נעצמו י). ממנו נבנו למצער בתים שיעמדו ויתקיטו לעד׳ אך בכסף העזבון היתה היכולת לבנות יותר ממאה בתים׳ אולם השר בטוב לבנו שלח עוד תמיכה שנתית מכסף העזבון ליושבי הבתים וגם על תקונם ויפוים הוציא כפעם בפעם סכימים מסוימים. והנה כל זמן שהשר חי היה הוא משלם את מכס הקרקע׳ אך מהעת ההיא *] סט,־ת 3:ין הרהיט והשתלשלותו וסנת הורכנו ימצא ד,קורא בטאטרנו •גושה וירושלים* בטאפפנו דספיותי •יוושליט• נ-ך נ׳ *12, I2 את ניטה התקנות העתקנו בה־ירושלים* נרך כיבטאטמו •משה וירושלם* צד 125 3) את םפעלות השי מונטיפיווי נארהיק כנושך יינל שנים. השתלשלותם יהפכות שהפכו את חרננם וכי׳ ימצא הקורא בטאטדנו הנוי.