Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 107

״,נדות ומסורות נשכחות ואומרים שבאחד היו נכנסים החתניס ובאחר האבלים י). הדמע האלטוני משנת ים״נ בסיף ספר שנחי ירושלם דף י״ד ע׳ב הברכה הנושנות אצל מקום המקדש. ובשער אהד [של מקום המקדש] בצר צפון ראיתי סוסה *) גדולה ועמוקה כמו ברינה קורץ לר, ביר אלרם יש אומרים שדם הקרננות היי נשפך בה כי היא בחומת בית המקדש ויש אומרים כי נקראת כך על שנתמלאת דם ההרוגים טנכוזרארן על הריגת זכרי׳ כנזכר בם׳ הנזיקין״) , ר;ד •צם אותות לקירוב הגאולה. והיום אשר סדרנו המשמרות [תפילות וצומות לקירוב הגאולה] בלילה ההוא נדדה שנת מלכו של עולם והראה לנו סימן גאולה וירעם בשמים ה׳ ועליון יתן קולו ויהי גשש שוטף ורוח גדולה מפרק הרים ומשבר סלעים, ווה היי ביום י״א לעומר, אשר כאותו הזמן הוא פלא להמטיר בירושלם כי אין המים יורדים כימות הקיץ רק בימי'הגשמים מסוכות עד פסח והבוקר בהיותנו בכיהכ״נ באטרנו "ובא לציון גואל"׳ באותו הנקודה עצמה היי רעש גדול אשר כל יושבי הארץ נחרדו נבהלו נחפזו כי לא נשמע כמוהו מימינו, . . ואין זה אלא סימן גאולה! וקבלה ביד אניצי הארץ שמעולם לא נעלה (נפלה) אש בירושלם כשום זמן טהזטנין, ולכך חזקו ידים רפות. מהתג כני הישיבה משנת ופ״א נדפס נהלננין ש;ד, ה׳ צ- 406. 1) ע״ן למעלה ערך ״שער הרחמיס" בהמאוח הקודמות ונהערותנו שס * ** ניר נשפת איטלקית. יי* שרירי הנוגד. הזאת נמצאים עד היום׳ ו:עת יקראו לד, בר3ת איסראיל יג־גת ׳«•אל), ולפי החקירות האהרונית הנוגה הזאת היא רק חלק מתעלת טנצד אי-טיניא שעמד בצפון מקום המקדש! ראה ״מקום מקדשנו• בה״יונשלים" הרך ה' עמוד **. ו _