Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 34

ובית ספר(מספר תלמידיו 60).- ולהן 8 בתיאבן, 53 בתי חמר (של הפלחים שמהם נקנתה אדמת המושבה ז) .6 רפתים. 29 עגלות. °!) סוסים. 116 שורים• 8״ חמורים. 103 כבשים ועזים. המושבה הזאת מצט־נת בזה כי היא נוסדה בעצם וראשונה בנדבת לב של הנדיב הנודע (לא כיתר המושבות שנכנסו אח־כ תחת חסותו >בת1ר»מושבת אברים פשוטים לעבודת אדמה הפשוטה*׳ למען נסות היצלחו אחינו לעבודת האדמה. ולכן נבחרו למענה מכל המושבות שביהודה והגליל פועלים וכני אברים היותר מוכשרים והיותר הרוצים. וכל חובבי הישוב שטחו מאד לקראת יסודה ויקוו כי בידי אברי המושבה הזאת י שנוסדה אחרי נסיונית רכות) יעלה באמת לחיות מהקציר הראשון והלאה על חבואת אדמתם (ראה לוח ארץ ישראל שנה ב׳ עמוד 148—151). אך לדאבוננו מוכרחים אבריה לקבל עד .היום תמיכה הרשית טהנדיב• והסבה איננה באשמת האברים כ־אבאיכות האדמה, וזה הדבר: הפקידות ב־ראש סנה" הודיעה כי ב״טתולה״ נמצאים 12809 דונאם אדמת זרע טובה׳ וגם בתים טובים מוכנים. והשטח הזה׳ אם הי׳ באמת כלו אדמת זרע, די היי להאכרים• אולם בבואם על אדמתם נוכחו כי רק שני שלישים מאדמתם ראוים למזרע תניאה והנשאר הרי טרשין הראוים רק למרעה• ובמקום בתי אבן מצאו רק בתי חומר קטנים של הדרוזים בעליהם הראשונים. וכמובן החלו העולים החדשים לרגון על הדבר הזה. ולתקן את המעות החליטה הפקידות-עם־י הצעת מר מאיר סוחר טאכאק בלאנדאן שבקר את המושבה הזאת- לכונן בה ממעי טאבאק אשר לזה לא דרוש שטחים גדולים כלתבואה. ולמען הוציא טאבאק טוב;שלחו שלשה צעירים מ־ראש פנה" לזמירנא להשתלם בנטיעת הטאבאק ועבודתו, ואחרי שנה שבוועטהם גם נוטע מומחה. ומאז I1 בל גד»6הה ׳.׳עגת בהוד. אחד*