Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. ו

ואנשים לפאות היושבים רחוק מחצי הת״ת מקבלים עזרה ללמוד בניהם, וכן רוב פרודי העיר מחוץ לחומת ירושלם׳ מקבלים סיס קרוע למלמדיהם מקופת הת״ת הכללית הלזו■ וניפנה העברה הוכרחו הגבאים להוסיף חדרים הרבה בהת״ת ולכבות בית חדש וגדול ל־׳ישיבת עץ חיים"• כי היי מקום הראשון צר סרכיל. ונחדש אלול העבר חגגה ירושלם חג חנוכת הבית החרש הזה רמיסה את כל חצר רבינו יהודה החסיד ז״ל י מרכז דקהלבירושלם) והמשמח נפש כל חובבי ירושלם. אכן הרחבת פעולות המפעל, הגדילה מאד מצוקת הבית עד כי יצא קול חשש של נעילת שערי תורה אלה. וכולם שאלו: ומה תהי מהמחנה הקדוש ימל שש מאות ילדי ציון? וירושלם כולה מה תהא עליה? והיח״ם שבימשלם : הבד״ץ הרבנים וממונים ואנשי מעשה נתעוררו׳ ויקראו יבחדש שבט העברי בקול קורא לעזרה. ובו הם אוטיים."וחוששים משני ״נעילת שערי תורה אלה, ואם חיו יסגרו שערי אולפנא . הדין *תזדעזע א״י כולה׳ וקול משק נעילת השערים עם קול ההמולה "של •פיט פאות ילרי ציון שישוטטו ח״ו בחוצות ימשלס ישמע ״עד למרחוק! חיל ורעדה תאחזנו בשומנו נגד עינינו את החזיון •המבהיל הזה׳ אוי לנו אם ככה תעלה בימינו ח״ו, המפעל העליון "הקודם במעלה ובזמן והמקור לתורת א״י יגדע ח״ו קרנו בימנו «אלה כי כוי". ורבנו הגדול זקן ההוראה בישראל הגאון הצדיק רבי שמואל סלאנט שליט״א שזכה להיות אחד ממיסרי הבית בשנת תרט״ו (יאריך ה׳ ימיו בטובז אשר עיניו פקוחות על העיר ירושלם בכלל ועל המפעל הכללי הזה בפרט אומד בדבריו (מחרש שבט הענר> : ככר גליתי דעתי כמה פעמים "כי הת״ת "דתשב״ר וישיבת עץ חיים קודם הוא במעלה ובזמן על שאר