Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 168

8;)ן לוח ארץ־ישראל אולם בכ״ז נתאחדו יחד ראשי העדות של האשכנזים והספרדים וראשי בתי החולים ■בקור חולים האספיטאל" ו״משגב לדך" יחד, ויקצבו להרופא של ביה״ח הנז׳ פרם קצוב לשנה׳ לבלי יעזוב את עירנו וגם יענה לחולים עניים הבאים לשאול בעצתו׳ בפנים העירי וחוצה לה, חנם שלש פעמים בשבוע׳ ובגלל זה ראוים לתודה רבה, אחד מאחינו באשכנז החפץ בעלום שטו שלח לפני שלש שנים סכום מסוים להרופא ה׳ ד״ר וואלאך לשלם שכר בתי טעון על משך שלש שנים בעד ת״ח עניים מכל כוללות אשכנזים, יפי. העיר הזאת לקתה בכפלים, מצבה החמרי הורע לרגלי. סגירת החוף והמצב הרע ומלא יאוש ששרר בהטושכותעד היומי ומצבה הרוחני לרגלי מריבות יושכיה נדבר הנהגת העדה׳ ועי׳ז . לא יוכלו בתי החסד והחנוךשבה להתקדם׳ ובית החולים אשר בסוף השנה החולפת נעתק לבית יפה ונהדר שנקנה למענו׳ עומד סגור על מסגר. מי יתן כי שני הצדדים יותרו מעט למען יבוא השלום על מכונו׳ והעדה תשוב אל מעלתה וכבודה הראשון. חברת יאחוה־ בנתה סמוך להפרור -נוה שלום" שלש עשרה בתים בעד חבריה לשלם את מחירה מעט מעט. צפת, מצב החטרי של העיר הזאת הורע ג״כ הרבה לרגלי התמורה במצב המושבות שבסביבותיה.— אחד מאחינו מר י. ט. גלאשטיין נמנה לממלא מהום(Rej>resentativ) קונזול ארצות הברית, בה וכטנריא, המושבות בקור הנדיב הנודע במושבותיו בקיץ תרנ״ט הסב שנוי גדול בעתידת המושבות, הוא נוכח לדעת׳ בי הוא בתור אב רחמן אשר חמל עליהן מיד בהולרן׳ ויפנקן הרבה יותר מהנחוץ למעמדן, לא יוכל כעת להחזיקן תחת חסותו׳ כי לעולם לא יוכלו