Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 147

לשנת תרם" א ן4[ העליון׳ ויתטכוהו גם הם בלטודיהם וטועצותיהם. כה הקשיב בלמודים נעיר הזאת חפש שנים רצופות. השקפותיו בעניני דת ואמונה׳ ואמונתו בבל דברי חז״ל לפרטיהם לא התאימו את הלמודים שהקשיב בבי״ט המדעים׳ ולכן חשב והגה תמיד מחשבות לעלות ארצה הקדושה ולד,אחז בה, ומני אז היי נפשו ורוחו בארץ הקדושה. ובתום חמש שנים לשכתו בווירצנורג בהיותו כבן עשרים ושתים ימנה (תקפ״ז) נתעוררה בו ביהוד אהבה ותשוקה עצומה למדע ארץ אבותינו׳ ויחל להגות בשקידה בכל הספרים הנוגעים במדע הארץ ודברי ימיה. וכשנתים אח״כ עלה בידו לחבר מפת ארץ ישראל שיצאה לאור נעיד הזאת(תקפ״ט )באותיות עבריות ולועזיוה! והיא הפיקה רצון בטאד עד אשר זכתה בזמן קצר לעוד שתי תוצאות (וויען תקצ״א׳ טריעסט תקצ'ב>. זמן מה אח״כ גלה לאחיו ובני משפחתו בי החליט ללכת ירושלמה ולר׳אחז בה. בני משפחתו ומיודעיו נסו להניאו מחפצו זה׳ ויבקשוהו כי ישאר בארצו׳ ובה יובל לעבוד את עבודתו בשדמות התורה והחכמה, אשר זאת כל טימאת נפשו, אך בקשתם נשארה מעל. הוא לא נסג אחור מחפצו׳ ובעצם ימי עלומיו נפרד מאחיו׳ ארצו ובני משפחתו׳ וילך למסעיו ארצה הקדוימה. ראשונה בא לוויען ומשם הלך לארץ אונגאריא׳ אך כה נאלץ להתעכב בשנה תמימה מפני החלי־ רע שפשטה אז בארץ, ולא־נתנוהו לעבור את הגכול. טימם הלך לפיוטה באיטאליא׳ וגם בה הוכרח להתעכב כחצי שנה. כי מפני המלחמות שפרצה אז בארץ הקדם לא יכל לנסוע לארץ הקדושה. ואך כאשר נגמרו המלחמות בחרף תקצ׳יג עזב את העיר הזאת וילך לארה״ק דרך זטירנא וראדוס׳ וביום י׳יג ניסן תקצ' נ (2 אפריל 1833) עמדו רגליו על חוף יפו י>. I1 נמרקדמת נן אחי• t -ccS״1*H«nig* L־D»s■