Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. [Seite]

תמונה מחיידחערמם הבדואיבש מאת א. טור־מלכא. כחום היום. השמש תשלח קוידז הישרים על כל הבכר מסביב, והארץ וכי‘ היקום כמו יתלהטו מחומה . מסביב השלך הם אין קול ואין קשב׳ לא נשמע כי אם זמזומי הזבובים והיתשים אשר סביבי האהלים, סוסים ממבחרי ומיוחסי סוסי ערב קשורים בכפל דסנם ביתדות האהלים: מלהט השמש יכוסו הסוסים כאגמון את ראשם ומרוח העצלות השפוכה על פל לא ינועו את יאשם להבריח את הזבובים אשר סביב שתו עליהם לדקור את בשרם ולמוץ את דמם. וגם הסיחים הקטנים אלו היצורים העליזים אשר כמד רגע לא יוכלו לנוח על מקומם! המה גם המה כצל אמותיהם ינוחו סנזדי עינים זלא ינידו עפעפף. כחמש מאות אהלים נטושים בבקעה אין משטד ואין סדר למו כמו אך אי־משטר הוא משטרם. האהלים כמעט לא יצטינו איש מאחיו כי אם ברוחבם, כי כגודל המשפחה כן יגדל האהל, אך אהל אחד יצטין מכולם בגדלו ובקומתו וגם באיכות וצבעי יריעותיו כי מאמון מצרים רקמו ובטשי וארגמן נתפרו כלהם. זהו אהל העמיר הגדול יואב אבו חאססאן ראש ונגיד לבני־הילל השבט הגדול והנכבד נין שבטי הבדואים אשר ממזרח סלכה ישכונו. י שבט ההיללי על בניוגאותו וכשני אלפים רוכבים יעמיד כיום שידובר נו ביום קרב). באהל פנימה אך שקט ושלוה. העטור ינום שנתו שנת הצהרים נים ולא ניס תיר ולא תיר, אך