Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 116

כרמים חדשים טובים וימים על מי חוקי הנטיעה אשר למדנו מסי הנסיון׳ כי אמנם אחרי אשר שנר ההובלה לקח לו חלק גדול ממחיר הענבים׳ ראינו כי נחוץ לנו להוציא הפסד המחיר בשכר •שפעת הפרי! ובגלל זה השקענו לא לבד ממון רב(אשר לקחנו בטלוה) בעבודת הכרמים׳ כי אם גם כל יגיעתנו ועתותנו נתנו לה, ער כי העבודה באדמת .הזרע היתה כטמלה בעינינו׳ ונזרע את ■שדותני המעטים מבלי לזבלם כראוי. ותמעטנה כגלל זה גם יתכואתם ולא שטנו לב לדבר הזה׳ כי במה נחשבה התכואד. הזאת לעומת תבואת הכרמים, אשר אטמו כי היא תעשרנו עושר רב. הנה הבשורות הטובות על אדות הצטיינות יינותנו בשוקי אירופא יצאו תכופות ומבוהלות׳ וירם לב כל יזנביגו׳ ויחזו להם חזיונות נעימים׳ ויחלטו להם חלוטות ערבים׳ ואין להשיא עלינו עון אשמה בגלל הדבר הזה, כי אמנם לא מלבנו נמסרנו בירי בעל החלומות׳ אך אנשים אנשי מעשה׳ יודעים ומומחים לאותו דבר׳ בשבחיהם הנפחים אשר פזרו ליינותנו ובספוריהם המלבבים על אדות התבואה הנפרזה׳ תבואת כרמי אירופאי אשר אמתו אותם בחבילות חבילות שלמנילות סטטיסתיות-הםהמההרהיבונו ויעלו משאת נפשנו עד למדרגת ההזיה. וההזיה מחלה מתרבקת העוברת לא אך מבית לבית כי אם גם מעיר לעיר וממדינה למדינה ותדבק המחלה הזאת נם ברבים מאחינו בחו״ל ויתאוו תאוה לשבת בארץ כמנוחה איים תחת נפנו ותחת תאנתו כמוט. וימהרו לעלות דגה איש עם צרור כססו לבקש להם כרמים מוכנים לקנותם. בימים האלה; לא היתה אונאה לכרמים, כרבות הקופצים בן מעטו המוכרים׳ ורבים רבים מנפולי הרוח, אשר לפגי ירחים אחדים בקשו תחבולות להחלץ מכרמיהם למען המלט מעבר לים שבו וחבקו באהבה את נפניהם ויחליטו לבלתי מכור אותנה