Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 94

94 לוח איץ־ישראל אשר לנו ולהשביחם כי נצלו הערביים אשר זרעו לפניני את כל לשדם ודשנם׳ ונקח בכסף מלא מאת שכנינו הערבים גל של זבל גדול,אשר נקבץ לפני הכפר מימים קדומים ובקחנותינו וסוסינו פנינו אותן ו נסיע את כל הממן על שמתנו, ואחרי הגשמים חרשנו אותה ונכסה את הזבל׳ ולימי האביב זרענו את השדות דורא ושומשמים ושאר זיעי הקיץ׳ ותהי הענוד! 0 בינונית׳ כי מעטו הגשמים מכדי הצורך ככלל ואף כי מכדי צורך אדמה מזבלה המתהממת מאליה ושוקקת למים מרובים׳ ונאצור את ' ן התבואה בהטטמונים אשר חפרנו סביב לבתינו2). וחיינו הכיתים החלו גם המה להשתנות לטובה׳ כי נוספו נשים על הנשים הראשונות, היה : אם הענקין ואחותו ואחות ליס. ולייבאוויץנשא לו אשה את אחות סווערדלוב. והורוויץ הביא את אשתו אשר לקח במינסק עיר מולדתו׳ ובנימן פוקס לקח לו את'בת ניימאן מעקרון׳ע״כ בט1 מכבי התמחוי המשותף ויקבע לו איש מאתנו בית לבד׳ ויוסיפו לבנות כתי קרשים מסומנים ונשענים אל הבית הכללי׳ ויהיו הבונים t חישין הענקין חזנוב ולייבאוויץ׳ ולא הספיקו שלשה האחמנים לחנך את בתיהם במקומם, כי העתיקום ההרה׳ כמסופר בפרק הבא. וביום ה׳ אדר שנה זו בקרנו ה׳ זיממל ז״ל מברלין׳ איש חכם ופועל חרוץ בעניני חבת ציון׳ יד ימינו של הרב הילדסהיימער זצ״ל ונאמן בעיני הנדיב׳ ויואל האיש הזה לעשות גדולותלטובתנו׳ אך לרגלי הפרעות אשר התחוללו אז בראש״ל בהתמרמר לב האירים שמה על הפקידות ויאמרו לסרוק עולה מעל צואריהם 6 I1רוכט־ע'טראנ (סאה ס״א). 2] לדעינייס אין איציית נניס לתבואה. אך דווס־ים דוס באדמה קשה בירית ענילים כמין משסך הסוך *־ מלמעלה ורחב מלמטה ורסדזס נקע והנן ונהנו נדם אה ההנואה ויכסוס היםנ עד סיא עדם להסקה. והס •המטסיניס" הנזכרים ביומיה מ’א הי. י.1