Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 41

נעיה״ק צפת״ו ונתמנה שם לראש השו״ב ונם היה מר דיינא יש״ץ בקיק איסטאמבוליס, ולעולם היה שקור על למודו ולא ייע מענייני העולם כלל׳ ומר דודי ר־ חיים נעשה סופר וסוכן כבית השי הגדול הצדיק נודע למשנב נדיב על נדיבות כמי חיים סרחי זללה״ה, והשר הנז׳ היה עומד ומשמש אצל הפחה עבדאלרי סאשד■ והיא גדלו ונשאו *>. ובהשתדלותו הופקד לפחה בעכו. והנה בכל ימי חיי הר־ח פרחי דל התנהג עבדאללא פחה עם היהודים יושבי עכו ושאר ערי הגליל ברחמים! אך בעוהיר בריח אליל בליל שיק כתחילת הלילה בשנת התק״ם הומת השר הצדיק כטוהר״ח פרחי ז״ל, ומאז סר צלם וטנינם של היהודים יושבי עני והגליל׳ ועבדאללא פחה החל לרדפם באף וחפה׳ וכפעם כפעם המיט עליהם מסים וארגוניות חדשים עד כי נלאו נשוא, יכיחוד כלה חמתו בהיהודים יושבי צפת. מהם הובאו בבית האסורים שבעכו וגם מר אבא זיל נתפס על לא חמס בכם/ וביום י״ז תמוז שנת התקפ׳ב תססו אותו באמצע השוק וקשרו ידיו ורגליו וירכבוהו על הסוס ומסביבו חמשה אנשי חיל מזוינים׳ והוא צועק במרה מה פשעי ומה חטאתי ואין חונן ואין מרחם׳ יבקש מהם שרצונו לראות את בני ביתו! וכן עשו כרוב מתת והעבירוהו לפני פתח ביתו׳ (ואני בהיותי בן שש שנים זכורני שראיתיו ז״ל והוא בובה בדמעות שליש) וגם אנחנו צעקנו צעקה נמלה ואנשי החיל פנו עורף והוליכוהו בבהלה ובחזק יד עד שהגיעו לעכו לעת ערב והוא יושב בתעניתו ובוכה בקול כר ילב נשבר׳ ויתנוהו בבית האסורים שבמבצר־1.ובאותו יום עצמו 11 עבדאללאםזזה נעא־ ׳תום קטן עזו: מאב ■אפי ום6ני ני די' ידים *־זז׳ יי' סודע לאבותיו קנלרו נניווו."דגנו ויגדל! נדר ראיפלאפ. (העורך» ®t השיבר ׳בבגללד הובא ד.דב ריר. לבית ראפיריפ יאים; יציתו ונד• •:.•*־ ייייובה :אהד פהנרכיפ הבאיש. י)