Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 178

- 178 - זבבל עת ובכל שעה מתחרים י להרחיב מקום משכנם. ומה יעשו אחינו אשר מצד היושר יש להם היתרון לרכוש זכות ונחלה בעיר אלהינו זו}' צר לי לראות ולהתבונן כי בעוד אשר אחינו חולקים על חלוקת הכסף הקטנה שבאה להם כתור נדכה מארצות אחרות׳ נרים יקנו אחוזות ונחלות שדות וכרמים חצרים;ובתים בירושלם ובסביבותיה׳ ועוד מעט יצר לבני עמנו לשבת בה. לסני המשים שנה בערך היה בידי היהזדים לקנות כמעט כל המקומות הקדושים במחיר מעט ועתה קשה להם לקנות גם במחיר עצום, רק מקימות של רשבי׳י ושל רמכה״ן.ושל שטעון הצדיק הן קנין כסף היהודים׳ וכיתר המקומות מוכרחים היהודים לשלם שכר כניסה׳ כי לא לנו הם. מה אמולה לכתנו בבואינו לעיר חברון למערת המכפלה והשומר לא יניחנו לבוא יממה רק עד תחום ונמל קצוב. האדר בא״י בכלל הוא צח וזך מאד. החום ביום הוא יבש ומרפא ככנפי השמש׳ ובלילה האדר קר והירח .והכוכבים יזהירו וימצצו באור בהיר נשחקים. ועם המשורר נוכל לומר "חיי נשמות אויר ארצך". לדעתי עתידה ירושלם שתהיה מקור הבריאות בקיץ ובחורף אם אך יעזרו האנשים היושבים בה להסיר סכת כל מחלה והיא האי נקיות בבתיהם ובחצריהם ולהשכיב האבק ברחובות ע״י שטף מים אשר נמצא די בחבורות והטעינות שאצל ברכת שלמה. ספרי קדשנו נכתבו בארצנו הקדושה׳ וכל המאורעות והמקריים שנכתבו בהם אודותה נקרו ויאת־ו שם. ולכן קשה לפעמים להיושב בחוצה לארץ להבין דברים רבים מהם אשר במעט לא יאומן כי יסופר. מי לנו צייר יותר נפלא מיואל בן פתואל הנביא׳ אשר בחרט אל חרת על גליונו ספרינו בציורים גוראים ומבהילים את הארנה. החיל הגדול והעצום שימלח ה׳